הויקיפדים החדשים

נתקלתי בפוסט של טל גלילי עם יוזמה בשם הויקיפדים החדשים, כאשר המטרה היא לאגד אנשים עם רצון לתרום לויקיפדיה (ויש להם זכות הצבעה) כדי לשנות את מדיניות המחיקות של ערכים.

פרטים אצל טל: https://www.talgalili.com/2017/08/1831

מאחר וזכות הצבעה מושגת על ידי ביצוע של 100 עריכות בתקופה של 90 הימים הקודמים, מדובר במשתמשים פעילים מאוד. כך שאני שאין כאן מתן יכולת השפעה לאנשים שלא עושים כלום.

אני רואה ביוזמה דווקא משהו חיובי מכמה סיבות:

1. איכפת לך מספיק כדי להצטרף ולתרום.
2. כדי להשפיע תצטרך לתרום דיי הרבה לויקיפדיה.
3. יש סיכוי שהיוזמה תביא דם חדש לקהילה.

בדומה לטל, גם לי התגובות הראשונות גרמו לקחת צעד אחורה בזמנו (2009) כפי שאפשר לראות בפוסט "על הרחקת תורמים מויקיפדיה העברית".

עם זאת צריך להבהיר, אלו אנשים חכמים, רוצים בטובת הכלל וממש נחמדים (פנים אל פנים). אבל לפעמים הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות. מאז שנכנסתי לקהילה, אני מגיע לחלק מהארועים, ובעיקר למפגש השנתי בקיץ ונהנה מכל אחד מהם.

ויקימניה 2011 – יום שלישי ואחרון

היום השלישי של הכנס נפתח עבורי בתלית הדפסות של הערך האנגלי אודות ג'חנון ברחבי אזור האוכל כהכנה לאחת ההפסקות. אתם יכולים לנחש לבד מה היה לאכול. ביני לבין עצמי תהיתי כמה עריכות יקבל הערך הזה בעקבות המפגש של הויקיפדים עם הג'חנון, אך בסופו של דבר מסתבר שהשינוי העיקרי הוא ערך על ג'חנון בג'אווניזית – שפה של איזה קבוצה באחד האיים באינדונזיה עם "רק" 80 מיליון דוברים (ובלי ערך בעברית על השפה או האנשים).

סשן ההרצאות הבא היה מחולק למספר תתי הרצאות שעסקו בכל מיני בעיות של ויקיפדיה שהוצגו תחת הכותרת "Everything You Know About Wikipedia Is Wrong". שלוש הרצאות שעניינו אותי היו על מאמרים של אנשים חיים ללא מקורות, ובמיוחד כאשר מדובר באמירות שנויות במחלקות. השניה היתה על התמודדות עם עורכים בויקיפדיה בתשלום (אנשי יחסי ציבור לדוגמה). זאת בהחלט הרצאה מרתקת על איך אפשר כן לעודד אנשים להזדהות כמי שמקבל תשלום עבור פעילות בויקיפדיה, אך מצד שני לאפשר להם לבצע שינויים כל עוד הם שומרים על הכללים במקום לדחות אותם על הסף ולהכריח אותם לפעול בצורות פחות גלויות. לבסוף היתה הרצאה של עובודת שכולם אומרים על ויקיפדיה שאינן נכונות.

אחת ההרצאות היתה דיי אינטראקטיבית והמרצה הזמין את הקהל להוסיף ולערוך את העמוד ויקי שאותו הוא מציג. זה היה רעיון נחמד, עד שאנשים הוסיפו כמה הפתעות מצחיקות פנימה (דוגמה). מצד שני, מישהו דאג לשחזר את העריכה מהר מאוד (עוד לפני שהיא הוצגה על הבמה).

בהפסקה, לאחר הג'חנון יצא לי דבר עם Mako. בין השאר הוא מפתח דביאן ואני מכיר אותו משנים שעברו, אבל לא יצא לי ממש לדבר איתו באריכות. בנוסף, הוא גם חבר ב-FSF, בוועדת הקהילה של אובנטו, במועצה המייעצת של ויקימדיה ועוד כל מיני תפקידים. בנוסף הוא גם עוסק בכמה נושאי מחקר מעניינים ביחד עם יוחאי בנקלר – בחור מרשים מאוד.

לאחר מכן יצא לי לדבר קצת עם החבר'ה של מוזילה שהגיעו לכנס. באופן מפתיע היתה להם נציגות רצינית בכנס (5 אנשים מחו"ל, וזה מעבר לתומר שדאג להרבה דברים בפועל). כנראה שככה זה בכנס בינלאומי בניגוד לכנסים מקומיים. בכל מקרה, יש למוזילה פעילות ענפה מאוד באירופה וארה"ב שאנחנו לא ממש חשופים אליה (אם כי איגוד האינטרנט ניסה להביא את אחד האירועים לארץ).

מהשיחות מסדרון קפצתי להרצאה על זהות, מוניטין והכרת טובה. ההרצאה עסקה כיצד לנצל את ההזדהות של אנשים ואיסוף המוניטין שלהם כדי לשפר את ויקיפדיה, בו בזמן שאף אחד לא רוצה ללכת לכיוון של רשת חברתית או משה ודומה. כמו כן, דובר על מנגנונים להכרת תודה בין אנשים על הפעילות שלהם וזאת כדי לחזק ולעודד פעילות חיובית (ע"ע החיזוק החיובי מתקופת הצבא). ההרצאה הבאה שהלכתי היתה על ויקיפדיה כובשת את העיר שלך – פרוייקט שנערך במספר ערים ברחבי העולם בו נשלחים צוותים של אנשים לצלם ולתעד אזורים רבים של העיר, כולל דברים יחודיים לאנשים שבעיר. החומרים משמשים כמובן לכתיבת ערכים שונים. מדובר בפעילות שכוללת כמה עשרות אנשים לכל עיר עם תחרות בין קבוצות שונות ומסיבת העלאת קבצים לויקישיתוף כדי להנגיש את תוצרי התחרות. אולי רעיון לאחרי מאירועי ויקיפדיה הבאים בארץ.

הרצאת הסיכום של ג'ימי ויילס היתה מעניינת בעיקר כי הבן אדם יודע לעמוד מול קהל, ולמרות כל הבעיות הטכניות הוא הצליח להפוך את זה למשהו מצחיק והתייחס לזה בקלילות (כמובן שזה שכמה אנשים קופצים לעזרתו בזמן שהוא מבדר את הקהל מאוד עוזר). בנוסף, הוא מצליח לסחוף את הקהל אחריו בעזרת פעילות פשוטה של בדיקה מי בקהל התחיל לערוך באיזה שנה (2011, 2010 וכו'). כמובן שהחבר'ה הוותיקים זוכים למחיאות כפיים רבות (ובעיקר אלה שהתחילו לערוך ב-2001 לדוגמה). הופתעתי לגלות בקהל אנשים שהתחילו לערוך ב-2011 וכבר הגיעו לכנס הבינלאומי חשבתי שמגיעים אנשים הרבה יותר hard core או לפחות עם יותר וותק מבחינת תרומות.

כחלק מנאומי התודות של סיום הכנס הועלו לבמה כל המתנדבים בארגון הכנס (רובם מן הסתם ישראלים). האמת, שלמרות שלא עזרתי הרבה בכנס (פה ושם על פי מה שהיה צריך), זאת עדיין היתה הרגשה טובה מאוד. התמונה הקבוצתית צריכה להתפרסם בקרוב.

לאחר מכן עברו כל משתתפי הכנס לתמונה קבוצתית ברחבת הדשא (גם היא אמורה להתפרסם בקרוב), ולאחר כל מיני תתי קבוצות שהתאספו לצילומים עברנו למסיבת הסיום על חוף הים שנמשכה לתוך הלילה. זאת בהחלט דרך מוצלחת לסיים את הכנס, ויתכן שגם כנסים אחרים צריכים לאמץ את הרעיון הזה לסיום הכנס.

ויקימניה 2011 – יום שני

לאחר שנחנו קצת מאירועי היום הראשון ומהמסיבה שבסופו, התחיל היום השני בהרצאת פתיחה של Joseph Reagle שדיבר על ויקיפדיה כהתפתחות אבולוציונית של אינציקלופדיות או פרוייקטי תוכן ברשת או כטעות שהתגלתה כחיובית. ההרצאה כללה סקירה על התפתחות תחום האינציקלופדיות בכלל וברשת בפרט. נראה כי בסופו של דבר התנאים להבשלה של ויקיפדיה היו מגיעים בכל מקרה. אולי לא בצורה הנוכחית, יתכן שעם פחות דגש לנושא החופש והתנועה שמלווה את האינציקלופדיה, אבל משהו דומה היה צפוי לקום.

ההרצאה כללה מספר ציטוטים של אקדמאים על ויקיפדיה בראשית דרכה ולאחר הפריחה הראשונית. הציטוטים לא מחמיאים בלשון המעטה ומביעים ביקורת וזלזול בפרוייקט. אך מישהו הזכיר בתגובה מהקהל שגם לפני כ100-150 שנה לא אהבו אינציקלופדיות כי האקדמאים חששו שאנשים יסתפקו בקריאת ערך קצר במקום להיכנס לעומק לנושא מסויים. החשש הגדול יותר היה שאנשים יחשבו שהם מלומדים בעקבות קריאת הערך הקצר ותפתח תחרות מי מלומד ומי לא. נראה שהחשש הזה עדיין קיים בצורה כלשהי.

התגובה המצחיקה ביותר שצוטטה היתה השוואה של ויקיפדיה לשירותים ציבוריים – היא עושה את העבודה, אבל היא מלוכלכת, מגעילה, אתה לא יודע כמה אנשים השתמשו בה לפניך ואין לך מושג איזה עוד דברים רעים תקבל ממה.

לאחר הרצאת הפתיחה עברתי להיות אחראי על החדר בו התקיימו שיחות של המפתחים של MediaWiki בין אם בינם לבין עצמם או ע"י שאלות מהקהל. לקהל היה מעניין, אם כי אותי הנושא קצת פחות מעניין באופן אישית. לפחות עד שיעלו את נושא התמיכה ב-RTL שעוד נדרשת במספר מקומות.

לאחר שבהרצאת הפתיחה בבוקר העלו את נושא של נשים בויקיפדיה שעומד על בערך 10% ולמה זה ככה, החליטו לערוך ארוחת צהריים נפרדת לכל הנשים בנכס תחת הכותרת WikiChicks (תמונה קבוצתית). רעיון שלדעתי היה חיובי מאוד, במיוחד כאשר מנכ"ל קרן מדיהויקי היא אישה, כך שהמפגש הפרטי הופך למשהו קצת יותר פורמלי.

משם עברתי לחדר שנושא הדיון בו היה ויקי באקדמיה. שם ההרצאה הרלוונטית היתה על פרוייקט בולגרי לפיתוח קורס המבוסס על ויקי. מטרות הקורס כולל הכרות עם ויקיפדיה והתנסות בתרומות לפרוייקט כמו גם הבנה את המנגנונים השונים הקשורים בעבודה העריכה. שאר ההרצאות במסלול הזה קצת פחות דיברו אלי.

לאחר מכן הלכתי למסלול שדן בעידוד התרומות של תכנים לויקיפדיה, ובעיקר זאת של הסניף הגרמני. הם בעיקר עושים פעילויות שונות להוספת ערכים בנושא מסויים ואף משיגים נותני חסות עבור תחרויות לכתיבת ערכים. מדובר בפרסים של כמה אלפי יורו לזוכים בתחרויות.

המשכתי לעוד מסלול שדן בעידוד משתתפים, אך הפעם בגוון אוניברסיטאי, כאשר מדובר על מועדוני סטודנטים שמתעסקים בתרומה לויקיפדיה והפצת ידע של המערכת באקדמיה והרצאה של מרצה לנושא של חיבור טקסטים (לפעמים נקרא גם כתיבה אקדמית או כתיבה יוצרת). המרצה הזאת משתמשת בויקיפדיה כדי לתרגל אנשים לכתוב טקסטים עבור קהלי יעד שונים ואף לקבל עליהם פידבק מהקהילה.

בין לבין הספקתי לדון קצת עם אנשים על תוכנה חופשית בדוכן של מוזילה, לדון איתם על אותו דבר מחוץ לדוכן של מוזילה וגם להזכיר להרבה אנשים לגבי אוגוסט פינגווין.

ויקימניה 2011 – יום ראשון

לאחר יומיים של מפגשי קדם כנס התחיל היום כנס ויקימניה 2011 שמתקיים השנה אצלנו בחיפה (לו"ז הכנס). הגעתי לכנס גם כשומע וגם כדי לעזור על פי הצורך.

הגעתי בבוקר כחצי שעה לפני תחילת הכנס, וגיליתי כי יש תור להרשמה לכנס. מאחר ומדובר בכנס בינלאומי ורוב האנשים מחו"ל התור היה ישר בניגוד לגרסה הישראלית. ההרשמה הלכה באופן חלק וקיבלתי את ציוד הכנס (כרטיס שם, תיק, חולצה וכו'). כמה מהמארגנים שניגשתי להגיד להם שלום דאגו לי לסימון של המתנדבים בכנס, והבקשות עזרה לא אחרו לבוא. שמחתי לעזור, במיוחד בשלב דברי הפתיחה שבד"כ לא כאלה מעניינים, אם כי שיזף רפאלי בד"כ עושה זאת בהומר. את דברי של מאיר שטרית לא ממש רציתי לשמוע.

לאחר ההספקה עברתי למסלול של אקדמיית ויקימדיה שנוגעת לשימושים שונים של ויקי במערכת החינוך. אני תמיד שמח לשמוע על שימושים נוספים בויקי במערכת החינוך בארץ, אך לצערי חלקם נעשים מאחורי דלתיים סגורות ולא כל הפרוייקטים נגישים מהאינטרנט.

אחרי ארוחת הצהריים קפצתי למסלול אחרי לשמוע קצת על הדמוגרפיה של ויקיפדיה וניתוחים שונים שמבוצעים על תרומות המשתמשים, והם בעיקר כדי לעודד אנשים לתרום יותר ולהיות עורכים ועל הירידה בכמות התרומות שאנשים עושים לאורך זמן. גם כמות המצטרפים לפרוייקט קטנה עם הזמן.

בדרך פגשתי שני חבר'ה ממוזילה שאיישו את הדוכן של מוזילה ביחד עם תומר. מדובר בשני חבר'ה שעומדים מאחורי הצעת הרצאה של מוזילה באוגוסט פינגווין הקרוב. לצערי הם לא אלה שיעבירו את ההרצאה אלא מישהו אחר. חוץ מזה, עכשיו יש לי כמה מדבקות גדולות של פיירפוקס. חידוש מלאי אם תרצו (:

משם קפצתי לחלק שמתעסק עם זכויות יוצרים, כאשר היתה התעסקות בעיקר בנושא של הזכות לפנורמה. אני לא בטוח איך לתרגם, אבל מדובר ברעיון שאין זכויות יוצרים על דברים שמופיעים כחלק מהנוף הכללי, גם אם הם יצירות אומנות שונות. בישראל מדובר בסעיף 23 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007:

‫שידור, או העתקה בדרך של צילום, ציור, שרטוט או תיאור חזותי דומה, של יצירה‬ אדריכלית, יצירת פיסול או יצירת אמנות שימושית, מותרים אם היצירה ממוקמת‬ בקביעות במקום ציבורי.‬

ההרצאה של קלינגר לא הפתיעה אותי לחלוטין (בכל זאת, הוא רשם את רובה בפוסט כשבועיים לפני הכנס), אבל היו לו כמה חידושים ותוספות שעניינו אותי. הוא גם הזכיר לטובה את החוק שמאיר שטרית עוזר לקדם בנושא רישיון חופשי (יותר) לתמונות של המדינה.

קוקטייל הערב (שם קוד לארוחת ערב ומשקאות חופשיים) היה הזדמנות מעניינת לדברי עם אנשי מוזילה שהגיעו לכנס. מסתבר שיש איזה 5 כאלה, ונראה לי שמדובר במספר הכי גדול של אנשים מהארגון שהיו בארץ. קצת הפתיע אותי שהם בארץ לכנס של תוכן חופשי, אך חלקם פה מעניין אישי והשאר פה כי יש חפיפה כלשהי בין הקהילות של תוכן ותוכנה חופשיים.

אני לא ממש רגיל לשמוע על מוזילה כארגון עם נציגים (סליחה תומר), אלא יותר כגוף שכותב קוד. מצד שני, החבר'ה נמצאים בארץ הם אלה שמתעסקים ביצירה והפקה של אירועים שונים ובקשרים עם הקהילה. איפשהו אני הנחתי שהקילה היא בעיקר של המפתחים, אבל נראה לי שיש להם עוד קהלי יעד שעבורם מארגנים אירועים.

על הרחקת תורמים מויקיפדיה העברית

תומר הפנה אותי לפוסט של טל גלילי על הקשיים שלו ביצירת ערך חדש בויקיפדיה. שוב מסתבר שהקושי העיקרי אינו הקושי הטכני כמו שמראים המחקרים מחו"ל, אלא הקושי לעבור את הבירוקרטיה האנושית של ויקיפדיה העברית.

לצערי, אני מזדהה לחלוטין עם טל, מאחר וגם אני נתקלתי בקשים המתוארים. התגובה גרמה לי להפסיק לתרום באופן משמעותי והחזירה אותי לתרומות של תיקונים קטנים או תוספות קצרות (ובקיצור – ויקיגמד).

נראה כי לצד מיזמי ויקיפדיה הנפלאים, יש מקום גם למיזם "הסבר פניך לתורם" על מנת לעודד אנשים לתרום לויקיפדיה ולא רק להרחיק אנשים שאינם עומדים בכלל זה או אחר.

מוטיבציה לתרומה בלי תגמול כספי

דן אריאלי, כלכלן התנהגותי ודעתו על קוד פתוח (מתוך ראיון איתו באתר כלליסט):

איך אתה מסביר את הפריחה של עולם הקוד הפתוח? את האנשים שתורמים שעות בכתיבה לוויקיפדיה וביצירת תוכנות ומערכות הפעלה, בלי לבקש שום תגמול?

"המציאות מלאה באנומליות כאלה, שלא תואמות את הכלכלה הרציונלית. מתברר שאנשים עובדים טוב כמשלמים להם ועובדים טוב עוד יותר שלא משלמים להם בכלל. בוסים טועים כשהם חושבים שכסף משפיע על העובדים שלהם. חשובה הרבה יותר המשמעות בעבודה, הבעלות של העובדים עליה ועד כמה הם גאים במה שהם עושים. קוד פתוח נותן לאנשים משמעות. שמם קשור תמיד לעבודה שעשו – ואיש לא יכול לקחת להם את זה.

"ניסינו לבדוק מה הדרך הכי טובה לקבל מאנשים רעיונות יצירתיים. הצגנו בפניהם בעיה. ולקבוצה אחת אמרנו שנשלם כסף על כל רעיון לפתרון שיציעו, ולשנייה אמרנו שהם יקבלו כסף רק אם אנשים אחרים יבנו על בסיס הרעיונות שלהם פתרונות חדשים. הקבוצה השנייה חיסלה לנו את תקציב המחקר. הם ייצרו פי כמה רעיונות, והרעיונות שלהם היו טובים בהרבה. השילוב בין תגמול להערכה של אחרים יצרה מוטיבציה גדולה שהביאה תוצאות".

תחרות פיזיויקי

עמותת ויקימדיה בשיתוף עם המחלקה לפיזיקה במכון ויצמן פתחו תחרות כתיבת ערכי בויקיפדיה בנושאי אופטיקה ופיזיקה אטומית. הזוכים בתחרות יקבלו פרסים כספיים (1000 – 2500 ש"ח), במקביל נערכת תחרות משנה בנושאי התמונה והאיור הטובים ביותר.

למיטב ידיעתי, זאת הפעם הראשונה שמבוצעת תחרות נושאת פרסים בסגנון מתקפת איכות או תחרויות הכתיבה "מקצרמר למובחר" בויקיפדיה העברית. החיבור של תחרות כזאת עם מוסד אקדמי (ותלמידיו) מאפשרת ביקורת עמיתים ע"י אנשים מקצועיים בתחומים (בדומה לאינציקלופדיה מסחרית), במקביל לשחרור הידע לציבור הרחב כתוכן חופשי.

פרטים אודות התחרות ניתן למצוא בדף פיזיויקי. בהצלחה למשתתפים.

ויקיפדיה משנה רישיון

בהצבעה בעד של 13,000+ חברים פעילים במיזמי ויקימדיה, אושרה ההצבעה להוספת הרישיון CC-BY-SA לרישיון תכני ויקימדיה ובראשם ויקיפדיה. התוכן יהיה זמין ברישיון כפול: CC או GFDL. שינוי ברישיון יחל ב-15 ליוני, אז ישתנה הטקסט בתחתית כל עמוד בויקיפדיה (וכמובן בדפים רלוונטים נוספים).

שני הרישיונות הינם רישיונות תוכן חופשי העונים להגדרת ה-copyleft (כלומר, מוודאים שהתוכן נשאר חופשי גם לאחר שינויים), אך ההבדל ביניהם הוא ש-CC אינו מוגבל לטקסט בלבד וניתן להחלה גם על תמונות וקבצי מדיה בצורה קלה. כמו כן, ל-GFDL ישנם מספר מגבלות והעיקרית ביניהן היא הצורך בעותק מודפס של הרישיון ביחד עם הדפסת החומר – דבר המקשה עם הפצת טקסטים מויקיפדיה. פרטים נוספים על ההבדלים בין הרישיונות ניתן לקרוא בעבודה שכתבתי בנושא ובהשוואה שפורסמה ע"י ויקימדיה.

השינוי ברישיון התאפשר הודות לשחרור גרסה 1.3 של ה-GFDL שנתן פתח עבור אתרי ויקי לבצע שינוי כזה. השינוי היה בקשה של קרן ויקימדיה מקרן התוכנה החופשית. לדעתי, השינוי הזה, מקרב את סופו של ה-GFDL והעברת מאמצי הרישיון של קרן התוכנה החופשי ל-CC וזאת בעקבות ביקורות הקיימות מצב קהילת התוכנה החופשית לגבי ה-GFDL. כמו כן, שינוי הרישיון יצמצם בצורה משמעותית את הפופולריות של ה-GFDL.

ויקיפדיה – זה ממכר

טוב, מסתבר שויקיפדיה זה ממכר. כנראה גם בגלל שזה חדש, אבל גם באופן כללי. בכל מקרה, כנראה שמזיק זה לא (בהשוואה להתמכרויות אחרות).

בנתיים חשבתי על מתקפת איכות בנושא שביל ישראל והאתרים שהוא עובר דרכם, והתחלתי טיפה לעדכן את הערכים של שביל ישראל ושביל הגולן, על הדרך גם עדכנתי את הסימון של שביל הגולן בערך של הוועדה לשבילי ישראל (שביל הגולן הוא בעל סימון ייחודי, בדומה לשביל ישראל). ההתמכרות באה לידי ביטוי בזה שפשוט פתחתי מפה כדי לתעד את האתרים ששביל הגולן עובר דרכם ולעשות קצת תיקונים לאתרים של שביל ישראל (בכללי ובחיבור שלו עם שביל ירושלים). מבחינתי זאת אחלה דרך לחבר נושאים שמעניינים אותי – טיולים ותוכן חופשי.

במהלך היום, בעודי מחכה לשעור שיתחיל (המרצה התעכבה), בחרתי בדף רנדומלי ועשיתי בו מספר תיקונים קלים ביותר. הופתעתי לגלות כי התיקונים כנראה משכו עוד מישהו לבצע גם כמה תיקונים קלים ונחשפתי למושג ויקיגמד. סה"כ זה ניצול לא רע של כמה דקות פנויות שאי אפשר לעשות בהן דברים אחרים.

בנתיים, הערך של אוגוסט פינגווין אוחד עם הערך של המקור (עמותה), אז החלטתי גם להקדיש כמה דקות ולערוך מחדש את הערך האנגלי שלו (August Penguin). בכל מקרה, זה מצחיק שהערך האנגלי של המקור ארוך משמעותית יותר מהערך העברי…

הערך הראשון שלי בויקיפדיה

אז יום אחרי שפתחתי את החשבון בויקיפדיה, צריך גם לעשות איתו. חשבתי איזה ערך חסר לי בויקיפדיה שאני יכול להשלים בקלות, והחלטתי לכתוב את הערך "אוגוסט פינגווין".

בנתיים כבר הספיקו לשים לי הערת חשיבות שאומרת שהערך ימחק אם תוך שבוע לא יובהר למה הוא חשוב, אבל אני בספק שהוא באמת ימחק. חוץ מזה, למרות ההלם הראשוני על כזאת תגובה לערך חדש, זה עודד אותי לנסות להוסיף עוד פרטים לערך. אשמח לקבל תרומות של הקהילה, ובעיקר פרטים שחסרים לי (כרגע לגבי פרס המקור), ותיאור טוב יותר של ההיסטוריה של הכנס (גלעד? ).