Archive

Archive for מרץ, 2013

האיש שמזיז את השעון

27/03/2013 4 תגובות

בעוד מספר ימים זה שוב יקרה, ישראל תשנה את השעון ותעבור משעון חורף (+2) לשעון קיץ (+3). לכבוד המאורע, רציתי לספר קצת על האיש שמזיז לכם את השעון, ולא, אני לא מדבר על אלי ישי (:

קוראים לו אפרים זילברברג והוא זה שדואג לעדכן את מאגר אזורי הזמן עם כל השינויים שקורים בישראל בנושא זה. עד לפני עשור זאת היתה עבודה קשה עם החלטות ברגע האחרון של משרד הפנים כתלות בעומד בראשו (ראו הרחבה בויקיפדיה), מאז 2005 נהיה קצת שקט עם תיקון חוק קביעת הזמן שקיבע את זמני המעבר (ודרש חישוב מעניין לגבי תאריך הסיום שמבוסס על הלוח העברי).

לפי התיעוד במאגר, אפרים הוא גם האיש מאחורי הקיצורים IST/IDT שנוצרו ב-88, מאחר ועד אז היו מספר אפשרויות פחות מוצלחות.

לאחרונה החוק תוקן שוב כך ששעון הקיץ הוארך ויש לעדכן את לוח הזמנים. אפרים דאג לעדכן את המאגר לאורך התקדמות החקיקה בכנסת (העברה מועדת הפנים לכנסת להצבעה), ומאחר ולא היו שינויים בקריאה שניה ושלישית, המאגר כבר היה מעודכן עוד לפני שהחוק התקבל רשמית ב-5 לנובמבר. בעקבות התיקון אפרים חישב מחדש את זמני המעבר, כולל בדיקה מתי המעבר נופל על ראש השנה ולכן נדחה ביום על פי החוק שהתקבל.

חשיבות העדכון המוקדם הוא באפשרות שהשינוי יגיע מוקדם יותר למערכות ההפעלה (ותוכנות נוספות שמחזיקות עותק של המאגר). מאחר שכל שינוי צריך לחכות עד שיוצאת גרסה חדשה של המאגר (בהתאם לכמות השינויים ודחיפותם), ואז לחכות שמערכות ההפעלה השונות יפעילו את תהליך העדכון שלהם (לפעמים אפילו רק בגרסה הבאה). בכל מקרה, אף אחד לא רוצה להיות במצב של מרוקו בשנה שעברה (מתוך הודעת השחרור של 2012d):

These reflect the changes for Morocco's time stamps, which take effect in a couple of hours […]

אז תודה רבה אפרים… כבר שנים שכמתשמש לינוקס אני נהנה לראות איך התהליך הזה עובר באופן חלק, בעוד שאצל מערכות ההפעלה האחרות התהליך עדיין רווי בתקלות (בין אם טכניות או כתוצאה מחוסר עדכון).

קומוניזם

לפני 13 שנה אמר איזה אחד, סטיב באלמר שמו, שקוד פתוח זה קומוניזם. לאור הכתבה "סין מאמצת את אובונטו, תפתח גרסה שלה למערכות ממשלתיות", רציתי לברך אותו על ראיית העתיד והנבואה שהתגשמה. עוד שלב בדרך של דביאן להשתלט על העולם (:

:קטגוריותDebian GNU/Linux

הפטל שמשגע את הגיקים

Ynet סוקרים את Raspberry Pi תחת הכותרת "הפטל שמשגע את הגיקים". קראתי את הכתבה ואני רק נהנה מכך שהמערכת הפעלה המומלצת היא דביאן. מי שרוצה להעמיק בסיפור הפיתוח של המערכת מוזמן לקרוא את הכתבה הזאת בארס טכניקה: How two volunteers built the Raspberry Pi’s operating system

Thompson and Green weren't starting from scratch. Debian is already one of the most widely used Linux-based operating systems, obviously. Its ARMv7 port provided a solid foundation.

"We greatly leveraged the work done previously by the Debian Project to support floating point hardware on ARMv7 devices," Thompson said. "Other than the effort to actually build [19,000] software packages, 95 percent of the work done to port the software to support the Raspberry Pi was already done by Debian."

:קטגוריותDebian GNU/Linux

קוד פתוח בראייה ארגונית

13/03/2013 2 תגובות

בסוף ינואר, עמי שלזינגר ואני הרצאנו במסגרת כנס "קוד פתוח – יעוץ ארגוני בעידן דיגיטלי וסביבות משתנות" של האיגוד הישראלי לפיתוח ארגוני (איפ"א). ההרצאה של עמי, "קוד פתוח: הקוד הסודי להצלחתו של ארגון", עסקה בשימושים של קוד פתוח ברמה הארגונית עם דוגמאות לאינטרסים השונים של חברות להשתמש בקוד פתוח ולשתף פעולה ביניהן על בסיס קוד פתוח. כמו כן, הוא סקר כיצד גופים גדולים מאמצים עקרונות של קוד פתוח בהתנהלות שלהם מול גופים אחרים כדי לקבל תוצרים טובים יותר. ההרצאה שלי, "מכאוס לסדר – על מבנה של פרוייקטי קוד פתוח", התעסקה באופן בו אוסף של אנשים הופכים לפרוייקט קוד פתוח בהתייחס לנושאי מוטיבזציה, אופן ניהול, דרכי מימון (אם בכלל) וכו'. לאחר הסקירה התיאורתית ומתן מספר דוגמאות מתהליכים דומים מחיי היום יום, עברתי לדבר על דרכי הניהול של פרוייקטי קוד פתוח גדולים: לינוקס, ליברה אופיס ודביאן.

הקושי העיקרי לטעמי בהרצאות היה להעביר איך נושאי הקוד הפתוח עובדים. יועצים ארגוניים רגילים לאורך כל חייהם המקצועיים לארגונים בצורה שמקשה עליהן להבין ולהתרגל למודל חדש. אלה שפועלים בחברות לא מכירים את המושג מתנדב, ואלה שפועלים בעמותות נתקלים בו, אך עדיין רגילים למבנה הררכי בדומה לחברה. החשיבות של ההרצאות היתה בעצם החשיפה למודל שונה ולהסביר להם שגם בעולם החדש הזה חלק מהחוקים זהים וזאת לצד הזדמנויות חדשות שנוצרות. אופן הנעת האנשים מורכב יותר באופן עקרוני, אך בפועל גם במקומות עם משכורת מסודרת יש בעיות מוטיבציה, ועצם העדרות התמורה הכספית הישירה לפעמים רק מפשטת עניינים (מי שלא רוצה להיות, פשוט לא נמצא).

בסופו של דבר, ההרצאות השלימו אחת את השניה באופן יפה, וקיבלנו פידבק חיובי עליהן. אני מקווה שהועלנו במשהו ואנשי היעוץ הארגוני יפיצו את הרעיונות הקשורים לקוד פתוח בארגונים להם הם מייעצים לאחר לימוד נוסף של החומר.

מצב העברית של ליברה אופיס 4.0.1

גרסה 4.0.1 מכילה תיקונים לארבעה באגים הקשורים ל-RTL (רשימה מלאה), כאשר העיקרי ביניהם הוא fdo#39370 אשר מתייחס להחלפת כפתורי כיווניות הפסקה והיישור בממשק מימין לשמאל, כך שהם הפוכים להגיון. לפני התיקון, בממשק עברי כפתור הכיווניות ל-RTL היה השמאלי, והיישון לימין הופיע מצד שמאל של היישור למרכז.

בדומה לחלק גדול מתיקוני הבעיות של התמיכה מימין לשמאל, גם תיקון זה בוצע ע"י תוכניתנים מערב הסעודית במסגרת תוכנית לתמיכה בקוד פתוח של המכון הטכנולוגי על שם המלך עבד אל עזיז.

:קטגוריותLibreOffice