Archive

Archive for the ‘Free Software in Israel’ Category

תוכנה חופשית במערכת החינוך

קיבלתי השבוע טיפ מעמיחי עם קישור למסמך מעניין שעניינו סקירה של תוכנה חופשית במערכת החינוך (מינואר 2015). בהמשך השבוע גם נוצר דרכו קשר למי שאסף את הנתונים במרכז המידע של הכנסת, כך שיכולתי לשלוח לו עוד קצת חומר רקע (מהויקי של המקור) ונתונים עדכניים. דוגמה מהימים האחרונים היא העובדה שהאתר החדש של משרד החינוך לקורסים באנגלית מבוסס על Moodle (באדיבות האוניברסיטה הפתוחה). ובנוסף, יש עוד כמה דברים שעובדים עליהם במערכת שהוא לא הבשילו.

מסמך זה, מצטרף למסמך שנכתב כמה חודשים לפני כן (וגם מוזכר בו) שעניינו קוד פתוח במשרדי הממשלה. בסופו של דבר, נראה שאנחנו צריכים לעזור לנבחרנו להתעניין בקוד פתוח. כרגע תמר זנדברג מובילה את השאלות והבקשות, אבל צריך לעניין גם חברי כנסת ממפלגות אחרות כדי להעלות את הסיכוי שהדברים יגיעו מלמעלה ולא רק מהאנשים הטכניים במשרדים השונים.

:קטגוריותFree Software in Israel, gov.il

קוד פתוח בממשלת ישראל

20/11/2014 7 תגובות

נושא הקוד הפתוח בממשלה מעסיק אותי יותר מעשור. זה התבטא בהופעה בועדות שמידי פעם מונו, שעות ייעוץ לגופים שונים, שיחות רקע לעיתונאים ופה ושם גם ראיון. במקביל השתדלתי לתעד בויקי של המקור את השימוש של קוד פתוח בממשלה, לפחות מה שנחשף בציבור ואפשר לייחס למקור ברור.

באדיבות רם-און אגמון, הופתעתי השבוע לגלות מסמך של מרכז המחקר של הכנסת "השימוש במערכות מחשוב מבוססות קוד פתוח במשרדי הממשלה" שבודק מה המצב של הקוד הפתוח בממשלה השנה (2014). המסמך נוצר לבקשת חברת הכנסת תמר זנדברג (מרצ) ורקע לדיון עתידי בנושא זה בועדת המדע והטכנולוגיה. הסיבה שהתלהבתי מהמסמך הוא שהוא מתעד גם את ההיסטוריה של העיסוק הממשלתיבנושא (עוד מ-2002) וגם שימושים בתוך הממשלה שלא הכרתי וזאת בתשובה של גופים שונים לבירורים של מרכז המחקר (ולמרות שמעט מאוד גופים טרחו לענות).

גולת הכותרת היא כמובן השב"ס, שהמסמך חושף (עמ' 13-15) את היקפי השימוש בו יותר מאשר מקורות אחרים. לפני כמה שנים, באחת הועדות שנכחתי בהן נציג השב"ס טען כי מטרתם היא להפוך למעבדת החדשנות של השירות הציבורי. בתחום הקוד הפתוח הם ללא ספק הצליחו.

בנוסף לגופים הממשלתיים נטו, ישנו סעיף המתייחס לתעשיות הבטחוניות, שם המצב הרבה יותר טוב והאימוץ הרבה יותר מגוון. בהקשר זה חשוב להזכיר את כנסי הקוד הפתוח בתעשיות הבטחוניות שנערכים זה מספר שנים דרך עמותת המקור. הכנסים העלו באופן משמעותי את החשיפה שהתחום מקבל, הן חיצונית והן פנימית והובילו ליצירת קשרים רבים לטובת המשך הטמעה ואימוץ של קוד פתוח.

במסמך מוזכרות טענות מפי גורמים שמתלוננים על קושי בגיוס אנשים בנושאי קוד פתוח, כנראה שהם פשוט לא חשופים לשוק כולו, כי כמעט כל סטארטאם היום משתמש בקוד פתוח ומוצא אנשים. אם הממשלה רק תטרח להצהיר על כוונותיה היא תראה אם השוק יענה על הדרישה. גם כי יש, וגם כי זה כלכלי לגופי הייעוץ והביצוע. ומצד שני מציינים כי המרכזים המרכזיים אינם כוללים סעיפים תמיכה בקוד הפתוח, דבר שלדעתי אמור היה לקבל התייחסות ממזמן.

אגב, בהערות השולים אפשר לראות כי קיים מסמך דומה משנת 2009, אך לצערי לא מצאתי אותו זמין כדי להשוות כמה השתפר המצב. זאת יכלה להיות השוואה מעניינת.

:קטגוריותFree Software in Israel, gov.il

האיש שמזיז את השעון (2)

לפני כמה חודשים כתבתי על אפרים, האיש שמזיז את השעון, אך לאור (עוד) עדכון לחוק שעון הקיץ עד סוף אוקטובר, רציתי להזכיר לכם את הפעילות המסורה שלו. אפריים, שמעדכן את רשימת התפוצה של הפרוייקט גם על הצעות חוק בנושא והמעבר שלהן בקריאה ראשונה, הכניס את התיקון לחוק (שגם התקבל) למאגר, והוא כבר מופיע בגרסה ששוחררה בשבוע שעבר – tzdata 2013d.

אני ממליץ לכולם לוודא כי גרסה 2013d תכנס במסגרת העדכונים להפצה שלהם בימים הקרובים, אחרת עלולה להיווצר להם אי נעימות בחישובי זמנים הקשורים לאוקטובר.

PHP 5.5.0

גרסה 5.5.0 של PHP שוחררה אתמול ומעבר לתיקוני באגים ושינויים טכניים בשפה, השינוי המשמעותי ביותר מבחינתי הוא השינוי ברכיב ה-cache שהפך בגרסה זאת להיות חלק מבסיס הקוד העיקרי ולא כהרחבה חיצונית. בנוסף, מדובר גם בפתיחת קוד מסחרי של Zend ושילובו בפרוייקט הקוד הפתוח של PHP. לצערי, לא יצא לי להיות מעורב בו באופן ישיר, אבל עקבתי בהתעניינות רבה אחרי התהליך (בתוך החברה ובקהילה).

אני שמח לראות שהמוצר שהיה זמין עד היום לשימוש בחינם, הפך לקוד פתוח לכל דבר. בימים הראשונים שהקוד שוחרר ברישיון קוד פתוח, הופעתי לטובה לראות כיצד הקהילה מתגייסת כדי לעבור עליו, להעיר הערות ואף לתקן אותו (20 תורמי קוד לפי GitHub, וזה לפני המיזוג למאגר הקוד הרשמי).

התרומה הזאת הגיעה לאחר שה-PHP רצו לשלב את APC, הרחבה אחרת לאותה מטרה כחלק מבסיס הקוד של PHP, ו-Zend החליטה שעדיף לשלב את המוצר שלה, שמציג ביצועים טובים יותר מאשר להתחרות במוצר שמשולב בתוך PHP. לאור ההחלטה, הקוד שוחרר והרעיון הוצע למפתחים שהכריעו בעדו, ואף לדחות את גרסה 5.5.0 כדי להשלים את המיזוג.

לאחר מכן, APC הפכה ל-APCu שהיא גרסה רזה שמכילה רק יכולות ה-caching שלא שולבו ב-PHP. בעניין זה, מדהים לראות את הגמישות של פרוייקטי התוכנה השונים ואת האקולוגיה ביניהם.

נקודת גאווה קטנה לגבי גרסה 5.5.0 היא שהצלחתי להכניס אליה תוספת קוד קטנה משלי, אומנם סקריפט shell פשוט הקשור ל-FPM, אבל השם מופיע על ה-commit ומופיע ברשימת השינויים (NEWS). תרומתי הצנועה לאחר שאני מתעסק בתחזוקת טלאים שקשורים ל-PHP במסגרת העבודה (פרטים בבלוג שלי באנגלית).

:קטגוריותFree Software in Israel, PHP

האיש שמזיז את השעון

27/03/2013 4 תגובות

בעוד מספר ימים זה שוב יקרה, ישראל תשנה את השעון ותעבור משעון חורף (+2) לשעון קיץ (+3). לכבוד המאורע, רציתי לספר קצת על האיש שמזיז לכם את השעון, ולא, אני לא מדבר על אלי ישי (:

קוראים לו אפרים זילברברג והוא זה שדואג לעדכן את מאגר אזורי הזמן עם כל השינויים שקורים בישראל בנושא זה. עד לפני עשור זאת היתה עבודה קשה עם החלטות ברגע האחרון של משרד הפנים כתלות בעומד בראשו (ראו הרחבה בויקיפדיה), מאז 2005 נהיה קצת שקט עם תיקון חוק קביעת הזמן שקיבע את זמני המעבר (ודרש חישוב מעניין לגבי תאריך הסיום שמבוסס על הלוח העברי).

לפי התיעוד במאגר, אפרים הוא גם האיש מאחורי הקיצורים IST/IDT שנוצרו ב-88, מאחר ועד אז היו מספר אפשרויות פחות מוצלחות.

לאחרונה החוק תוקן שוב כך ששעון הקיץ הוארך ויש לעדכן את לוח הזמנים. אפרים דאג לעדכן את המאגר לאורך התקדמות החקיקה בכנסת (העברה מועדת הפנים לכנסת להצבעה), ומאחר ולא היו שינויים בקריאה שניה ושלישית, המאגר כבר היה מעודכן עוד לפני שהחוק התקבל רשמית ב-5 לנובמבר. בעקבות התיקון אפרים חישב מחדש את זמני המעבר, כולל בדיקה מתי המעבר נופל על ראש השנה ולכן נדחה ביום על פי החוק שהתקבל.

חשיבות העדכון המוקדם הוא באפשרות שהשינוי יגיע מוקדם יותר למערכות ההפעלה (ותוכנות נוספות שמחזיקות עותק של המאגר). מאחר שכל שינוי צריך לחכות עד שיוצאת גרסה חדשה של המאגר (בהתאם לכמות השינויים ודחיפותם), ואז לחכות שמערכות ההפעלה השונות יפעילו את תהליך העדכון שלהם (לפעמים אפילו רק בגרסה הבאה). בכל מקרה, אף אחד לא רוצה להיות במצב של מרוקו בשנה שעברה (מתוך הודעת השחרור של 2012d):

These reflect the changes for Morocco's time stamps, which take effect in a couple of hours […]

אז תודה רבה אפרים… כבר שנים שכמתשמש לינוקס אני נהנה לראות איך התהליך הזה עובר באופן חלק, בעוד שאצל מערכות ההפעלה האחרות התהליך עדיין רווי בתקלות (בין אם טכניות או כתוצאה מחוסר עדכון).

קוד פתוח בראייה ארגונית

13/03/2013 2 תגובות

בסוף ינואר, עמי שלזינגר ואני הרצאנו במסגרת כנס "קוד פתוח – יעוץ ארגוני בעידן דיגיטלי וסביבות משתנות" של האיגוד הישראלי לפיתוח ארגוני (איפ"א). ההרצאה של עמי, "קוד פתוח: הקוד הסודי להצלחתו של ארגון", עסקה בשימושים של קוד פתוח ברמה הארגונית עם דוגמאות לאינטרסים השונים של חברות להשתמש בקוד פתוח ולשתף פעולה ביניהן על בסיס קוד פתוח. כמו כן, הוא סקר כיצד גופים גדולים מאמצים עקרונות של קוד פתוח בהתנהלות שלהם מול גופים אחרים כדי לקבל תוצרים טובים יותר. ההרצאה שלי, "מכאוס לסדר – על מבנה של פרוייקטי קוד פתוח", התעסקה באופן בו אוסף של אנשים הופכים לפרוייקט קוד פתוח בהתייחס לנושאי מוטיבזציה, אופן ניהול, דרכי מימון (אם בכלל) וכו'. לאחר הסקירה התיאורתית ומתן מספר דוגמאות מתהליכים דומים מחיי היום יום, עברתי לדבר על דרכי הניהול של פרוייקטי קוד פתוח גדולים: לינוקס, ליברה אופיס ודביאן.

הקושי העיקרי לטעמי בהרצאות היה להעביר איך נושאי הקוד הפתוח עובדים. יועצים ארגוניים רגילים לאורך כל חייהם המקצועיים לארגונים בצורה שמקשה עליהן להבין ולהתרגל למודל חדש. אלה שפועלים בחברות לא מכירים את המושג מתנדב, ואלה שפועלים בעמותות נתקלים בו, אך עדיין רגילים למבנה הררכי בדומה לחברה. החשיבות של ההרצאות היתה בעצם החשיפה למודל שונה ולהסביר להם שגם בעולם החדש הזה חלק מהחוקים זהים וזאת לצד הזדמנויות חדשות שנוצרות. אופן הנעת האנשים מורכב יותר באופן עקרוני, אך בפועל גם במקומות עם משכורת מסודרת יש בעיות מוטיבציה, ועצם העדרות התמורה הכספית הישירה לפעמים רק מפשטת עניינים (מי שלא רוצה להיות, פשוט לא נמצא).

בסופו של דבר, ההרצאות השלימו אחת את השניה באופן יפה, וקיבלנו פידבק חיובי עליהן. אני מקווה שהועלנו במשהו ואנשי היעוץ הארגוני יפיצו את הרעיונות הקשורים לקוד פתוח בארגונים להם הם מייעצים לאחר לימוד נוסף של החומר.

hspell בעד בירוקרטיה

17/11/2012 2 תגובות

אחד הדברים שאני אוהב בלהשתמש בתוכנה חופשית הוא שאפשר ליצור קשר עם המפתחים בקלות. במקרה של תוכנה חופשית ישראלית זה אפילו עוד יותר קל, כי את רוב האנשים אני מכיר על בסיס אישי יותר (רשימות תפוצה, כנסים ושיחות אישיות).

hspell נמצאת אצלי בשימוש תדיר, עם כל טקסט שאני כותב (ככול שמקלידים מהר יותר צריכים את התוכנה יותר). שמתי לב לפני זמן מה שהתוכנה מעדיפה את הצורה "ביורוקרטיה" (עם ו' אחרי ה-י' הראשונה), שאולי מהווה תעתיק/תרגום "נכון" יותר מבחינה פורמלית, אך לא מבחינת מה שרוב האנשים משתמשים.

פניה למפתחים של התוכנה עם הנושא הובלה לשקילה מחדש של העניין וקבלת הצורה הרווחת במקום הצורה שמופיעה במילונים רבים. אמנם אני שונא בירוקרטיה, אבל הפעם אני שמח ש-hspell בעדה. הגרסה הבאה תכיל את התיקון.

:קטגוריותFree Software in Israel