משימות קוד פתוח קלות – אוקטובר 2017

12/10/2017 4 תגובות

מכירים את זה שלפעמים יש דברים שאתם פשוט לא מגיעים אליהם? אז אחד היתרונות בקוד פתוח הוא שאפשר לבזר את המשימות לאחרים. כלומר אפשר לנסות, כי אף אחד לא חייב לך כלום.

זאת הרשימה של דברים שהייתי שמח לקבל בהם עזרה, ויעזרו לקדם כל מיני דברים שקשורים לקוד הפתוח:

  1. עדכון התרגום לעברית של תוכנית ההתקנה של דביאן.
    קוד: https://github.com/kaplanlior/debian-installer
  2. תרגום Public funding? Public code?
    אתר: https://publiccode.eu
    קוד: https://git.fsfe.org/pmpc/website/src/master/site/content
  3. ליברה אופיס – מעבר על כל הבאגים ב-meta issues
    א. איסוף שם וכתובת המייל של המדווח על הבאג ואנשים בתגובות.
    המטרה של האיסוף היא יצירת מאגר של אנשים שיכולים לעזור לקידום התמיכה בעברית.
    ב. בדיקה אם צריך לשחזר את הבאג בגרסה עדכנית, ודיווח על כך.
  4. PHP –  בדיקת עדכניות קבצי ה-NEWS לעומת ה-ChangeLog באתר (גרסאות 7.0, 7.1)
    לוודא שכל שורה שמופיעה בקובץ NEWS הגיעה ל-ChangeLog ולהפך. לחלק מהדברים יש נטיה ליפול בין הכסאות (לרוב זה עדכוני האבטחה)
    קוד: https://github.com/php/php-src
    שינויים: http://www.php.net/ChangeLog-7.php

תודה מראש לעוזרים

הסרטן ניצח: מיקרוסופט מצטרפת ל-OSI

ב-2001 התייחס סטיב באלמר מנכ"ל מיקרוסופט ללינוקס כסרטן בתגובה על הויראליות של רישיון ה-copyleft. מאז האמרה הזאת הפכה לחלק מתרבות ה-FUD שמיקרוסופט הפיצה בערוצי שיווק רבים.

16 שנה לאחר מכן, מיקרוסופט מצטרפת ל-OSI, הגוף שמגדיר האם רישיון כלשהו עונה להגדרה של קוד פתוח. מהלך זה מהווה נדבך נוסף להצטרפות של מיקרוסופט ל-Linux Foundation לפני כשנה ובמגמה של השנים האחרונות של קריצה לקוד הפתוח עם המעבר ל-Azure שמריץ לינוקס באופן משמעותי.

לקח כמעט שני עשורים, אבל המשפט "first they ignore you, then they laugh at you, then they fight you, then you win" מסתבר כנכון במקרה זה.

בדיוק מה ש-Red Hat העלו כסרטון פרסומת שלהם בשנת 2008 תחת הססמה Truth Happens:

Despite ignorance, ridicule, and opposition, truth happens. Open source continues to revolutionize the industry. Everyday, someone around the world chooses a proprietary solution restricted by patents, copyrights, and trademarks. At the same time, someone else around the world learns of open source and adopts its innovative, compelling technology.

:קטגוריותFree Software in Business, RedHat

תעדוף באגים בתמיכה בשפות מימין לשמאל בליברה אופיס

בעוד כעשרה ימים אציג בכנס ליברה אופיס את מצב התמיכה בשפות מימין לשמאל 2017, עם דגש על עברית כמובן. באחד מהדיונים שהיו לי השנה עם כמה מפתחים, הם ביקשו לראות תיעדוף של הבאגים הרלוונטים. בעוד שיש ריכוז של הבאגים בויקי של הפרוייקט, החלק של התעדוף דורש עדכון.

אשמח לעזרת הקהילה במספר נקודות:

  1. עזרה במציאת באגים שאינם מופיעים במיפוי והוספה שלהם
  2. דיווח על באגים בגרסה 5.4 או ענף הפיתוח (כרגע master).
  3. עזרה בתעדוף הבאגים המופיעים במיפוי (אשמח לדיון בתגובות ואם צריך נעשה גם דיון ברשימת תפוצה).
  4. עזרה בשחזור הבאגים בגרסה 5.4 או ענף הפיתוח, בחלק מהבאגים יש בקשה לוודא שהם עדיין בתוקף.
  5. .לאסוף רשימה של אנשים שמעוניינים לעזור בפיתוח והתרגום של ליברה אופיס (טלגרם או רשימת תפוצה)
:קטגוריותIsraeli Community, LibreOffice

הויקיפדים החדשים

נתקלתי בפוסט של טל גלילי עם יוזמה בשם הויקיפדים החדשים, כאשר המטרה היא לאגד אנשים עם רצון לתרום לויקיפדיה (ויש להם זכות הצבעה) כדי לשנות את מדיניות המחיקות של ערכים.

פרטים אצל טל: https://www.talgalili.com/2017/08/1831

מאחר וזכות הצבעה מושגת על ידי ביצוע של 100 עריכות בתקופה של 90 הימים הקודמים, מדובר במשתמשים פעילים מאוד. כך שאני שאין כאן מתן יכולת השפעה לאנשים שלא עושים כלום.

אני רואה ביוזמה דווקא משהו חיובי מכמה סיבות:

  1. איכפת לך מספיק כדי להצטרף ולתרום.
  2. כדי להשפיע תצטרך לתרום דיי הרבה לויקיפדיה.
  3. יש סיכוי שהיוזמה תביא דם חדש לקהילה.

בדומה לטל, גם לי התגובות הראשונות גרמו לקחת צעד אחורה בזמנו (2009) כפי שאפשר לראות בפוסט "על הרחקת תורמים מויקיפדיה העברית".

עם זאת צריך להבהיר, אלו אנשים חכמים, רוצים בטובת הכלל וממש נחמדים (פנים אל פנים). אבל לפעמים הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות. מאז שנכנסתי לקהילה, אני מגיע לחלק מהארועים, ובעיקר למפגש השנתי בקיץ ונהנה מכל אחד מהם.

:קטגוריותWikipedia

Debconf 2019 בישראל – קול קורא לקהילה

למי שלא מכיר – Debconf הוא הכנס של השנתי של הפצת הלינוקס Debian. הכנס מתקיים מאז שנת 2000, כל שנה ביבשת אחרת. הכנס נמשך כשבוע ואליו מגיעים כ-350-500 משתתפים מרחבי העולם. לפני הכנס מתקיים ארוע מקדים בשם DebCamp הפתוח לחברי הפרוייקט שמגיעים לעבוד בשקט (וגם לעזור להקים את התשתית לכנס).

במהלך Debconf17 צפריר דיבר איתי על הבאת הכנס לישראל, דבר שחשבתי עליו מספר פעמים בשנים האחרונות (אך פסלתי). השנה החלטתי להרים את הכפפה והודעתי הצהרתית כי אנחנו (ישראל) מעוניינים להתמודד על הזכות לארח את הכנס ב-2019 וצפריר הציג את הרעיון העקרוני מול משתתפי הכנס השנה.

בפועל, מדובר בהגשת הצעה מסודרת עד לתאריך היעד בדצמבר הקרוב, כאשר ההחלטה הסופית היא בתחילת 2018. לאחר מכן, מתחילות חצי שנה של התארגנות לקראת (צוות גרעיני, מקום התכנסות ולינה, חסויות), נסיעה לכנס בטאיוואן (יולי-אוגוסט 2018) כדי ללמוד ולהתנסות (מתוך הנחה שלא כל הצוות הגרעיני היו מעורבים בכנסים קודמים) ושנה של סגירת כל הפינות, הרבה לוגיסטיקה ומנהלות ובסוף איזה שבועיים של עומס ולחץ משמעותיים אבל גם הרבה הנאה.

תהליך ההצעה מתואר כאן: https://wiki.debconf.org/wiki/BidProcess וניתן לראות דוגמאות להצעות של מקומות אחרים כאן:

במהלך הכנס האחרון, פתחתי עמוד בויקי של דביאן כדי להתחיל לייצר את ההצעה עבור ישראל (כי עוד לא בחרנו עיר): https://wiki.debconf.org/wiki/DebConf19/Plans/Israel

כיצד ניתן לעזור?

  1. להירשם בעמוד כמתנדב בצוות המקומי, כלומר להיות מוכן לעזור עד הארוע ובזמן הארוע.
  2. להעלות רעיונות לחלופות עבור מקום ההתכנסות ומקום האירוח.
    שניהם צריכים להיות באותה עיר ואם אפשר אז אותו מקום או מקומות צמודים.
  3. רעינות לספונסרים (רצוי כאלה שיש לכם קשר או יכולת ליצור קשר איתם).

לקראת דצמבר נעשה הערכת מצב של הצוות המקומי והחלופות כדי לראות אם הכל במצב סביר כדי להתמודד באופן פורמלי או שנדחה את ההצעה ל-2020 או 2021 (תלוי אם ישראל תחשב כאסיה או אירופה).

נקודה חשובה – הכנס אומנם מתמקד בדביאן, אבל מציגים בו פרוייקטי קוד פתוח נוספים רבים, לרוב בדגש על האינטראקציה בין הפרוייקטים אך לא רק. מוזמנים להציץ בלוח הזמנים של Debconf16 ו-Debconf17

Debconf17 – יום שישי

בהמשך לשיחה עם צפריר וטלעת פתחתי עמוד בויקי כדי לרשום את ההצעה של ישראל לארח את Debconf 2019, כרגע התוכן הוא מאוד צנוע וזה רק כדי שנכנס לרשימה של ההצעות. בהמשך צריך להתחיל לעבות את ההצעה.

מבחינת הרצאות שמעתי את ההרצאה של רומל לגבי הנדסת תוכנה נגד תוכנה חופשית שהיתה מעניינת בעקבות הביקורת שהיא הכילה. כמו שמחקר מצע שהמספר האידאלי של בדיקות קוד מקור הוא 6 אנשים ומעבר לכך אין השפעה וזה תוקף את הביטוי של מספיק זוגות עיניים הופכות כל באג לשטחי. היו לו עוד כל מיני הערות מעניינות כאלה וכמובן גם סקירה היסטורית של התחום.

דיברתי עם Karen Sandler לגבי הבאה של outreachy לישראל ואיך אפשר לגייס אנשים לפרוייקט בארץ.

בנוסף, קיבלתי הזמנה לכנס קוד פתוח ביוון בו ביקשו שאעזור קצת בלוקליזציה של כמה מדינות  הבלקן. כנראה שאסע (:

בערב ארגנו ארוחה לאנשי ה-FrontDesk והצטרפו עוד כמה אנשים, כך שהיה מוצלח. נראה שיש כבר מסורת של מסעדה אתיופית עבור החגיגה הזאת. הנסיעות לארוחה נוצלו כדי להבין איך לעשות פרוייקטי קוד פתוח מול האקדמיה כי אחד המשתתפים הוא מרצה באוניברסיטה בקנדה.

בלילה ניסיתי להתמודד עם העלאה של php-ssh2, בעיה שהצלחתי לפתור רק למחרת.

:קטגוריותDebian GNU/Linux

Debconf17 – יום חמישי

אתמול היה היום טיול של הכנס, כך שאין פוסט מלא עליו. בערב, אחרי הטיולים ישבתי לדבר עם הבחור שהרצא על Skolelinux כדי להבין האם כדאי לנסות להשקיע בלהביא את זה לישראל. אחרי השיחה ברור לי שכדאי, רק צריך למצוא מודל עסקי שיתמוך בזה וכמובן לברר את הנושאים הטכניים של תמיכה בעברית.

הבוקר נפתח במייל של בחור מאובונטו לגבי בעיה עם החבילה ש ל hspell לאחר העלאה של שלשום. כמה דקות אחרי זה נפתח גם באג בדביאן. התיקון לא היה קשה או מסובך, והעלאתי אותו בצהרים.

מבחינת הרצאות לא שמעתי המון, או שמעתי בחצי אוזן. עם זאת ההרצאה של Karen Sandler לגבי Outreachy היתה מעניינת, ואני רוצה לבדוק בארץ איך משלבים יותר נשים וקבוצות אחרות שאינן מקבלות ייצוג ב קוד הפתוח. בסוף ההרצאה היא גם נשאלה מה הופך מנטור לאחד שהוא טוב והתשובה היתה בעיקר סבלנות וזמן.

בין לבין עשיתי בירורים לגבי כנס קוד פתוח ביוון שאחד המפתחים ביקש שאנסה להגיע אליו. סה"כ נראה אפשרי. הרעיון הוא לעזור לחבר'ה מאלבניה לעשות לוקליזציה. כמו כן התנדבתי לעזור לרכז את התרגום של תוכנית ההתקנה של דביאן, סוג של סגירת מעגל כי זה מה שגרם לי ל תרום לדביאן מעבר ללהיות משתמש בלבד.

:קטגוריותDebian GNU/Linux