ארכיון

Archive for אוקטובר, 2012

נתב אלחוטי חדש

קניתי היום נתב אלחוטי חדש (TP-Link). הדבר הראשון שראיתי כשפתחתי את הקופסה היה דף קטן שכתוב עליו GNU General Public License Notice שכלל את הקישור לאתר שלהם עם הקוד: http://www.tp-link.com/en/support/gpl ובהמשך עותק מלא של ה-GPL כפי שדורש הרישיון.

בקיצור – תענוג. ככה צריכים להיות הדברים.

:קטגוריותFree Software in Business

כנס ליברה אופיס 2012 (יום 3)

היום השלישי התחיל עם הרצאה על Pootle, וליתר דיוק הגרסה הבאה של Pootle. מעבר למעבר על כל החידושים שנראים מאוד מעניינים ניצלתי את החלק של השאלות כדי להעלות מספר נקודות שהפריעו לי בתוכנה/ממשק כתוצאה מהעבודה המשותפת על ליברה. על חלק מהנקודות כבר דיברתי מראש עם המרצה, אותו פגשתי באחת ההפסקות בימים הקודמים, אבל עדיין עדיף שכולם ישמעו את הנקודות. מעבר ללרשום את הדברים גם קיבלתי כמה טיפים לגבי התוכנה ואני מקווה להשתמש בהם בהמשך.

ההרצאה הבאה בוטלה, ולכן היה לי חלון זמנים להתעסק שוב עם הבניה של ליברה. נראה שאחרי עדכון של הקוד בבוקר אני נדרש לבנות את כל העץ מחדש למרות שנראה שהשינוי היה בחלק דיי גבוה ש העץ תלויות. ניגשתי לקאולן שעשה את השינוי כדי לדבר איתו, והבנתי שהשינוי קצת יותר בסיסי בעץ תלויות, אבל התאריכים של ה-commits הם מאתמול (הזמן שהוא עשה commit מקומי), בעוד שהשינויים נדחפו רק הבוקר.

השיחה התפתחה לדיבור על באג אחר (i#105623), והסבר קצת על הבעיות האפשריות שמובילות לבאג. בסופו של דבר נראה שמדובר בבאג שקשור ל-ICU (תת ספריה שדואגת לתמיכה ב-Unicode ו-Locales). כבר נתקלתי בה בעבר במסגרת באג אחר, אבל פה נדרשת קצת יותר בדיקה. בכל מקרה, אני מקווה שעם ההסברים שקיבלתי אצליח קצת להיכנס בעובי הקורה ואולי לכוון את קאולן לבעיה יותר מדוייקת (ולכו תדעו, אולי גם לפתור לבד).

לאחר מכן שמעתי הרצאה על הפעלת עמותות (או ארגוני ללא מטרת רווח) באמצעות תוכנה חופשית. מעבר לשימוש הברור ב-GnuCash שמעתי קצת על שימוש ב-GNU Enterprise ו-CiviCRM שאת שניהם אצטרך לבדוק בהמשך. אחרי ההרצאה דיברתי קצת עם ת'רסטון על הבעיה של אישור התוכנה מול רשות המיסים, ונראה שבגרמניה התהליך שונה מזה שבארץ.

ההרצאה הבאה אמורה היתה להציג מקרי שימוש בליברה אופיס, אך מסתבר שזה בעיקר הרצאה על הצהרת כוונת של מישהו שעושה תיזה בנושא ובעיקר סיפר על המקום לימוד הייחודי שלו, שמתמחה בתוכנה חופשית. כשביקשתי שישחרר את הנתונים של המחקר שלו (רק הנתונים, לא המחקר עצמו) קיבלתי תשובה שאחרי שהאוניברסיטה תאשר את המחקר אי שם ב-2014 הוא יפרסם אותם… יופי באמת.

לקחתי את הזמן בארוחת הצהריים כדי לדבר עם אנשים, ונתקלתי ב-Michael Stahl, בחור שעובד ב-Red Hat ובין השאר בעיקר מתעסקת עם מערכת הבניה (המחורבנת) של ליברה אופיס. הוא עובד לא מעט כדי לשפר את המצב לאט לאט. לפני כן הוא עבד ב-Sun על אופן אופיס. קיבלתי ממנו קצת סקירה על מאחורי הקלעים של אופן אופיס ועל היחסים בין החברות המסחריות. בנוסף גם הוא סיפר לי קצת על המערכת הבניה עצמה, משימה לא קטנה עבור מערכת כזאת גדולה ומורכבת.

כשהגעתי להרצאה גילתי שגם היא בוטלה ויש לי עוד זמן לעבוד על דברים שלי. ניצלתי את הזמן לשאול את המפתחים קצת שאלות ובסוף קיבלתי ממייקל משימה מאתגרת והוא להריץ סטטיסטיקה על זמן הטעינה של ליברה אופיס כחלק מהתהליך הבניה האוטומטי במכונות הבניה. הוא נתן לי הכוונה כללית, אבל אצטרך לשבור את הראש על איך לעשות את זה בפועל. אחד המפתחים שעבר בסביבה שאל מה קורה ואמרתי לו שאני ומייקל מנסים לתת משימות אחד לשני, ובנתיים מייקל מנצח.

לאחר מכן נכחתי בהרצאה על התשתיות של ליברה אופיס. הנחתי שלא הרבה השתנה מאז שנה שעברה, אבל זה אחלה רקע להמשך עבודה שלי (המחשב ממשיך לקמפל את ליברה תוך כדי). ההרצאה היתה מעניינת ולא כבדה מידי, וניצלתי את חלק השאלות כדי להעלות מספר נושאים שהפריעו לי ובעיקר על שרת ה-Pootle שלא מגיב תמיד, ומסתבר שלפעמים זה פשוט נעילות של ה-DB לצרכי גיבוי.

בסוף ההרצאה ניגש אלי מישהו נוסף ששאל שאלות ואמר לי שזאת כבר ההרצאה השניה היום שאני גונב לו את השאלות/הערות. מעבר לצחוק משותף על העובדה, שאלתי אותו מה הוא עושה בליברה אופיס וקיבלתי תשובה שהוא העורך דין שהקים את הקרן. ידעתי שמבחינה משפטית המצב בגרמניה מבחינת החוק הוא מעניין ויש להם הגדרה שונה משלנו, וגם שבכוונה לא הקימו עמותה אלא משהו שונה. התחלנו לדבר והמשכנו להפסקת קפה תוך כדי ההסברים המשפטיים על החידוש שבהקמת הקרן. Michael Schinagl ללא ספק עשה עבודה משפטית יפה כדי להתמודד עם החשש שמישהו ינסה לפרק את הפרוייקט מנכסי בדרכים שונות. העבודה שלו היתה מספיק יצירתית כדי שחלק גדול ממדינות אירופה לא יספקו את התשתית המשפטית הנדרשת, וגם בתוך גרמניה הוא עבר שלוש מדינות (בתוך הפדרציה) עד שנמצא מי שאפשר יהיה לדון איתו על הדברים האלה כדי שיאושרו.

עם זאת, נראה שהגוף המשפטי שהוקם הוא באמת ייחודי ובוצע באופן שיגן על הפרוייקט, אולי אפילו הגנת יתר (גם על זה דיברנו). בכל מקרה כנראה מדובר בסמן הקיצוני לגבי כמות ההגנה שגוף שמייצג פרוייקט תוכנה חופשי ירצה, אך טוב שיש כזה סמן. הוא גם אמר לי שאיזה גוף מחקר בצרפת המליץ לשנות את חוק העמותות מאחר והחוק הנוכחי לא מספק הגנה נדרשת וההוכחה היא שהקרן הוקמה לבסוף בגרמניה. מרשים ביותר.

לאחר סיום הכנס נפגשנו שוב באיזה hackclub במשותף עם החבר'ה של אובונטו "שחגגו" את הגרסה החדשה. הקבוצות לא התערבבו יותר מידי, אבל עדיין היה זמן נחמד כאשר סוף סוף אנשים רק מדברים ללא מחשבים (וגם שלוש בירות ב-5 יורו כנראה עזרו (: ).

ניצלתי את ההזדמנות כדי לדאוג לבירה נוספת ליאן, שתיקן במהלך היום את הבאג של Calc. בלילה עוד ניסיתי לאמת את התיקון (הפעם לא על המחשב שלו). ברגע שאצליח לאמת, אדאג גם להוסיף את התיקון לענף של 3.6.

ניצלתי האווירה הפחות פורמלית להודות באופן אישי למפתחים שאני עובד איתם כבר תקופה, יש דברים שמקבלים משמעות עמוקה יותר כשהם נעשים פנים מול פנים ולא במייל. גם קיבלתי כמה מחמאות בתמורה, מה שתמיד נעים, אך מצד שני גם יוצר הרגשה מחייבת להמשיך לתרום. נראה לי מצב של win-win.

:קטגוריותLibreOffice

כנס ליברה אופיס 2012 (יום 2)

את הבוקר התחלתי בהרצאה על Easy Hacks ללא מתכנתים. ההרצאה היתה מעניינת אבל לדעתי זנחה לחלוטין את המשימות שקשורות לקוד גם בעבור מי שלא מתכנת. דוגמאות יכולות להיות תיקון מחרוזות בקוד עצמו (במקום רק לשלוח את ההצעה), או תיקונים קלים בקוד שדורשים החלפה בסיסית של משתנים או לוגיקה פשוטה. לפעמים גם עם שליטה בסיסית ב-grep אפשר לזהות קוד שלא משתמשים בו.

המשכתי להרצאה של מיקלוס על הוספה של יכולות חדשות ל-Writer, אבל היא היתה לי טכנית מידי. תוך כדי ההרצאה התקנתי את הבניה של רנה מענף ה-3.7 כדי להתחיל לבדוק/לאמת תיקונים לשני באגים (fdo#43210, fdo#44925). לאחר שראיתי שהם אכן נפתרו, בחרתי (git cherry-pick) את התיקונים גם לענף של 3.6, כך שהם צפויים להופיע בגרסה 3.6.4 שתצא בעוד כחודש. השתעשעתי מהעובדה שאני לוקח את התיקונים של הסעודים ומעביר אותם הלאה (בלוג זה בולט בגלל הכתובות מייל שמסתיימות ב-sa, ומישהו הציע לי להחליף מייל למשהו שמתסיים ב-il). שלחתי לחבר'ה הודעה שהכנסתי את התיקונים שלהם, מקווה שזה יצור קצת אמון ויאפשר התחלה של שיתוף פעולה.

בהמשך ניגשתי לעשות את התיקון לבאג fdo#55034 של אייל. ושלחתי אותו לביקורת דרך מערכת Gerrit. נשאר רק לחכות בסבלנות שהחבר'ה יתפנו קצת כדי לאשר את השינוי. בנתיים רנה ראה את התיקון מחכה והוא ישלב אותו בגרסה הבאה מענף 3.5 שהוא יעלה לדביאן, שאף צפוי להיכנס לגרסה היציבה. תענוג לסגור את כל הפינות עם אנשים שנמצאים לידך במהלך היום.

בהרצאה הבאה ישבה לידי קטיה, אשתו של אחד המפתחים של Impress שיודעת קצת עברית. היא סיפרה לי שהיא צפתה מרחוק בהרצאה שלי אתמול. אני מוכרח להודות ששמחתי לדעת שאנשים באמת צפו בהרצאה מרחוק, כי ההרגשה במקום היתה מוזרה עם מיעוט הקהל. אולי צריך איזה דרך שבה המרצה ידע כמה אנשים צופים בו מרחוק (אפילו הערכה גסה).

קטיה התעניינה בבאג שהראתי במצגת לגבי יישור לימין בממשק מימין לשמאל, וסיכמנו לשבת עליו בהפסקה כדי שהיא תנסה לפתור. כשישבנו על הבאג, זיהנו שמדובר במשהו שקשור ל-Locale, כי אי אפשר לשחזר אותו רק עם הפעלה של הממשק מימין לשמאל. עד הערב היא השוותה את ה-XML של המסמך לפני ואחרי ומצאתה את התוספת הבעייתית ומאיפה בקוד היא מגיעה. אני מקווה שעד מחר יהיה תיקון לבעיה.

בהפסקה יאן עדכן אותי שיש תיקון לבעיה ב-Calc אך היא עוד לא עובדת עם GTK. בהרצאה אח"כ ישבנו כדי לבדוק את התיקון ומצאתי עוד קצת בעיות. כל הסיפור הזה מבלבל לחלוטין, והייתי חייב להשוואת למחשב שלי כדי להבין מה ההתנהגות הנכונה/רצויה. בכל מקרה, המצב כבר השתפר באופן משמעותי ונשארו פינות קטנות לסגור.

בהמשך התחלתי לעבוד על העברת דף "עברית בליברה אופיס" מהויקי של עמותת המקור לויקי של ה-Document Foundation בדף "RTL Bugs". המטרה היא לחשוף את הדף למספר יותר גדול של אנשים באמצעות מיקום יותר רלוונטי, וגם באמצעות תרגום של כל המידע לאגלית. זה גם יאפשר לי לעבוד בשקיפות גדולה יותר מול המפתחים ולשתף פעולה עם הסעודים. עכשיו שזה לא רק הדף שלי, בצעתי הפרדה בין בעיות כלליות בתמיכה בימין לשמאל לבעיות שהן ספציפיות לאחת השפות (עברית/ערבית).

בהפסקת אחר הצהריים שמעתי את Lionel מעודד מישהו לעשות בילד בעצמו, והחלטתי שאחרי שנתיים שאני דוחה את המשימה הזאת, הגיע הזמן לעשות אותה גם בעצמי. בעבר דיברתי עם רנה על עזרה בתחזוקת החבילות של אופן אופיס בדביאן, והגעתי הזמן שלפחות אוכן לבנות את הקוד כדי לבחון תיקונים במקום לחכות לבניה רשמית בדביאן (משימה קשה כאשר דביאן מוקפאת לפני גרסה חדשה).

בלילה כבר הרצתי את הבניה על פי המדריך שבויקי, שעושה עבודה לא רעה. בבוקר גילתי שכל התהליך לקח כ-5 שעות על המחשב הנייד. יש עוד כמה דברים שאני צריך ללמוד כדי לעבוד נכון עם הבניה הזאת, אבל זאת התקדמות שתאפשר לי להיות מעורב יותר בבדיקות.

:קטגוריותLibreOffice

כנס ליברה אופיס 2012 (יום 1)

בבוקר הכנס קמתי מוקדם כדי להמשיך לעובד על המצגת (החלטתי שעדיף לישון כמו בן אדם מאשר לסיים את המצגת באמצע הבוקר). לכנס הגעתי באיחור מכוון, והסתבר שההימור היה מוצלח – הגעתי דקה לפני שהתחילו לדבר בהרצאה הפתיחה של Jeremy Allison על קוד פתוח בגוגל. לשמחתי ההרצאה היתה גם כנה מאוד וגם לא מסחרית/שיווקית. לאחר מכן המשכתי להרצאה על מצב הפרוייקט והרצאה על Gerrit שהיא מערכת לביקורת על קוד מבוססת git ששולבה לא מזמן בליברה כדי לבדוק טלאים לפני שהם נכנסים לעץ הפיתוח הרשמי.

למרות שנכחתי בכל ההרצאות, רוב הקשב שלי עדיין הופנה להכנת המצגת, עם תוספות של הרגע האחרון. כנראה שאני גם צריך להשתפר בחלוקת קשב (:

לאחר ההפסקה המשכתי להרצאה של הסעודים שדיברו קצת על הפרוייקט שלהם. ההרצאה לא היתה מעניינת במיוחד למעט החלק שהם הגיעו לתאכלס – יש להם צוות של 10 אנשים, מתוכם 4 תוכניתנים. שני באגים שקשורים ל-RTL כבר נפתרו לגרסה 3.7 והם ממשיכים ללמוד על הפרוייקט ולעבוד על באגים. קצת ריחמתי עליהם מאחר והקהל בחדר היה כ-7 אנשים, מתוכם 4 סעודים. לא נעים.

ניצלתי את הרבע שעה בין ההרצאה של הסעודים לשלי כדי להתחבר למקרן ולבדוק אם השתנה משהו בתמיכה של ההרחבה Presenter Console בעברית. מסתבר שלא השתנה כלום והמצב שלה עדיין מזעזע. רק שהפעם לקחתי צילום מסך של המצגת שלי עם הבעיה של ההרחבה והוספתי את זה כשקף למצגת בדקה ה-90.

ההרצאה היתה בסדר גמור, כאשר לקחת לי פחות זמן ממה שחשבתי, בעיקר כי יכולתי לדלג את רוב ההסברים הבסיסים לגבי RTL. הסיבה היא שכמו אצל הסעודים, רוב הקהל גם ככה מכיר לעומק את נושאי ה-RTL. אומנם היו לי כמה אנשים יותר, אבל לא משהו משמעותי. אין ספק שלהתכונן יומיים להרצאה ובסוף לגלות שאין קהל זה מדכא. מצד שני, השתעשעתי לראות את כל הסעודים מנידים בראשון להזדהות כל פעם שדיברתי על באג שהם הכירו. כמה פעמים, הם גם ביקשו שאעצור רגע את המצגת כדי שירשמו את מספר הבאג עליו אני מדבר.

אני רוצה להאמין שהיה לי תחרות עם מרצים מעניינים אחרים, והאמת שיש לפחות הרצאה אחרת שהייתי רוצה להיות בה, אבל עדיין לא המציאו את הטכנולוגיה של להיות בשני מקומות בו זמנית. כמה מפתחים שדיברתי איתם באמת אמרו שהסדר עדיפות שלהם בהרצאות היה שונה. לא נעים, אבל מובן לחלוטין.

לאחר המצגת ניגשתי אל הסעודים כדי להכיר ולנסות לתאם עבודה משותפת. קיבלתי תשובות חיוביות, אבל אני לא אופטימי מידי לגבי התוצאה. לקוות אפשר בכל מקרה, ואין לי שום בעיה לנהות מקצת כסף סעודי שיפתור לי את הבעיות בליברה אופיס. מעבר לבאגים הקשורים ל-RTL הם רוצים לעבוד גם על כל מיני בעיות שקשורות לערבית בלבד.

עוד באירוע החברתי בערב שלפני, גילתי שמצגת שלי מתנגשת עם זאת של Caolan, סיכמתי איתו שאעביר לו את ההרצאה באופן פרטי. הזכרתי את העניין הזה למפתח נוסף (Jan). ישבתי עם שניהם ועברנו על המצגת, כאשר יאן החליט לקחת על עצמו את הבאג של סרגל הגלילה האופקי ב-Calc. לקאולן בעיקר רציתי להראות את הבאג של סימני הכיווניות (RLM ו-LRM) שצבי דביר דיווח לי לפני כשבוע.

המשכתי להרצאה נוספת שהעברתי, שהיתה יותר מפגש לדיון (BoF) עם שאר המתרגמים, אך לצערי בכנס הנוכחי נראה שיש מעט מתרגמים כך שלמרות שהיה דיון חשוב במספר נקודות, היו חסרים לי אנשים רבים כדי להעלות נושאים נוספים.

לאחר הכנס היתה מיני ארוחת ערב וזמן למינגלינג עם אנשים. אלו היו שעתיים שנוצלו כהלכה כדי לדבר עם לא מעט אנשים ולקדם דברים. רנה (חבר בפרוייקט והמתחזק של ליברה אופיס בדביאן), עשה עבורי בניה מיוחדת של master לדביאן, אחרי שגילתי שאין בניה כזאת באופן אוטומטי. יאן הראה לי בשמחה רבה שהבאג נפתר, אך התחלתי לעבור איתו על כל המצבים של RTL (כיוון ממשק וכיוון גיליון) הראתי לו שלמרות השמחה והרבה וההתקדמות המשמעותית עדיין יש עוד קצת עבודה. מצד שני, השתעשנו שרוב התיקון לבאג הוא מחיקת קוד ישן והחלפתו בשורה או שתיים של קוד עדכני.

מ-Cedric קיבלתי מחמאה על כך שמאז ההרצאה בשנה שעברה (שרוב הנוכחים בכנס הקודם היו בה), הוא בודק את הפיצ'רים שהוא מוסיף גם בממשק עברי. אמרתי לו שחבל שהפידבק מגיע רק אחרי שנה, כי מבחינתי זאת היתה במטרה העיקרית של ההרצאה – לגרום למפתחים לחשוב על RTL פעם בכמה זמן. הוא קצת קיטר על זה שהוא מתקשה לחזור ממשק בעברית חזרה לממשק באנגלית, אבל אחרי כמה פעמים הוא כבר למד לזהות את המחרוזות הנכונות בעל פה. בהתאם לשמועה מהערב לפני, הצעתי לו ללמוד עברית והתנדבתי לעזור. הוא דחה את ההצעה בנימוס (:

פגשתי גם את Miklos שעובד על הקוד של ייבוא וייצוא ל-Writer ובעיקר נושאי ה-RTF ופורמטי DOC ישנים. בשנה האחרונה דיוותי לו על מספר בעיות וחלה התקדמות גדולה בתמיכה בפורמטים בכלל ובעברית בפרט. רציתי להחמיא לו לא רק במייל אלא גם פנים מול פנים. מצידו הוא רצה להראות לי התקדמות נוספת עם אחד המסמכים ששלחתי לו. באופן אבסורדי מדובר בחשבונית על הכרטיס טיסה לכנס של שנה שעברה, כך שמסתבר שכל דבר שקשור לכנס מנוצל לדיווחי באגים. דוגמה לבעיה דומה מלפני כמה שנים עם תוצרים של אותה תוכנה (גלבוע לחלונות).

על הדרך, הראתי לו גם בעיה נוספת באחד המסמכים שהשתפרו באופן מהותי. תוך כדי המעבר גם גילנו כמה רגרסיות בתמיכה במסמכים בקוד הנוכחי (master), כך שנראה שהעניין הזה נתפס מוקדם ויתוקן על הדרך.

שאר הערב נוצל כדי להכיר כאן אנשים חדשים ומעניינים, לדוגמה מנהלת הקהילה של PuppetLabs (ובעברה גם של MeeGO) שסיפרה לי קצת איך הדברים עובדים מהצד המסחרי של הדברים והניסיונות לאזן בין קהילה פרוייה לבין איטרסים מסחריים ואת איליד' שהצטרפה לפרוייקט דרך Google Summer of Code, ולאחר סיום מוצלח של המשימה גם קיבלה עבודה בחברה שמתעסקת בקוד פתוח.

אם כבר GSoC, אז מעניין לראות איך הפרוייקט הזה אכן מזרים דם חדש לפרוייקטי קוד פתוח. ולא רק הפרוייקטים מרוויחים אלה גם האנשים עצמם שמוכיחים יכולת וחלקם אח"כ מנצל את ההצלחה למקפצה לעבודה טובה, בעיקר בשוק שרוב הסטודנטים שמסיימים את התואר הינם חסרי ניסיון לחלוטין. מיקלוס לדוגמה גם כן התחיל כסטודנט ב-GSoC וכיום עובד בצוות ליברה אופיס של SUSE.

אחת המסקנות שלי היא שצריך לראות איך מייבאים את הרעיון הזה גם לישראל, בין אם מדובר בהשתתפות בפרוייקטים בין לאומיים או בפרוייקטים מקומיים.

:קטגוריותLibreOffice

כנס ליברה אופיס 2012 (קדם כנס)

16/10/2012 4 תגובות

הגעתי לברלין יום וחצי לפני הכנס,  ולשמחתי התארגנה ברשימת התפוצה ארוחת ערב לכל המקדימים. פתחנו שולחן של 20+ איש והיה נחמד לראות שוב חלק מהאנשים ולדבר איתם באופן לא פורמלי (כלומר בלי מחשב פתוח ועל נושאים כלליים).

ניצלתי את רוב היום כדי לעבור על המצגת שלי לכנס, לצערי לא ממש הספקתי לעשות את זה באופן מסודר בישראל (מדהים כמה זמן משקיעים רק כדי לסגור פינות לפני שיוצאים לחו"ל). השנה אני בעיקר ממש את הלקח העיקרי משנה שעברה ולא עושה הדגמה חיה של הבאגים, אלא מכניס המון צילומי מסך של הבעיות למצגת.

הסיבה העיקרית היא שההצגה החיה בשנה שעברה לא הוקלטה ובסוף לא היה לי מה לשלוח לאנשים לגבי הבעיות (החומר שהכנתי לעצמי היה בעברית ולכן גם אותו לא יכולתי להפיץ). כך שאת המצגת של השנה אני מתכנן להפציץ לכולם לאחר ההרצאה בתקווה שזמינות החומר תעזור לשפר את המצב.

הבעיה בכתיבת מצגת על התוכנה מצגות היא שכל פעם שצריך לצלם משהו בממשק העברי, יש לסגור את התוכנה ולפתוח אותה מחדש. לסגור שוב ולפתוח את המצגת בממשק הלועזי. על הדרך גם גיליתי באג כאשר שומרים מצגת בממשק עברי והוא קפץ להיות הפריט הראשון בחלק של הבאגים במצגת.

אחר הצהרים קפצתי לפגישה של הועדה הטכנית (Engineering Steering Committee). מסתבר שהיה לה חלק פרטי וחלק ציבורי, כך שהייתי צריך להמתין זמן מה. החלק הציבורי היה יבש בחלקו עם כמה נקודות מעניינות. מה לעשות, לפעמים לנהל פרוייקט תוכנה גדול דורש עם עבודה יבשה ("כמה זמן מראש צריך להזכיר לאנשים על deadline לפיתוח") ולפעמים קצת יותר מעניין כמו הדיון אם הגרסה הבאה תהיה 3.7 או 4.0 והאם יש משהו מעבר לשיקולי שיווק בהקשר הזה, אם כבר גרסה 4.0 אז אפשר להתחיל לשבור תאימות (החלטה שיש לה השלכות די גדולות).

משם המשכנו לעוד ארוחת ערב משותפת (הפעם 40+ אנשים) שהיה מעניינת במיוחד בפן האנושי כי ישבתי ליד מיקל וקולאן (שני ה-core developers שאני עובד איתם לרוב). כך שיצא לי לשמוע על חוויות מתוך העבודה ב-RedHat ו- SUSE (שניהם שכירים שמקבלים משכורת לעבוד על ליברה אופיס), על עבודה מהבית וכמובן קצת על העבודה בפרוייקט עצמו. בין לבין היו הרבה צחוקים וסיפורים כלליים, דבר שללא ספק יוצר יחסי עבודה משמעותיים יותר אחר כך ברשימות התפוצה (כאשר השם של הבן אדם כבר אומר לך משהו ולא רק שם רנדומלי).

בהמשך הלילה אני עוד אצרך לעבור על לא מעט באגים ולוודא שהם קיימים בגרסה 3.6 (לצערי אין בניה עדכנית של master, אחרת הייתי בודק גם שם) ולהחליט איך לתעדף אותם במצגת. אם אצליח לדאוג לעוד סבב של תיקוני באגים בתמיכה בימין לשמאל, אני אהיה מרוצה.

מאז הכנס הקודם הייתי עסוק מאוד עם גרסה 3.5, אך בגרסה 3.6 לא הייתי מעורב בכלל (למעט קצת השלמות ותיקונים לתרגום). כך שהמצגת היא גם הזדמנות בשבילי להשלים קצת חובות לפרוייקט שהזנחתי בחצי שנה האחרונה.

מי שרוצה, מוזמן לצפות בוידאו חי של הכנס בכתובת: http://conference.libreoffice.org/streams (אנחנו באזור זמן +2). ההרצאות שלי בשעה 15:30 זמן מקומי.

:קטגוריותLibreOffice

הכנות לכנס ליברה אופיס 2012

בתיאום מקרי לקראת הכנס הקרוב שיערך בברלין יצא לי לפגוש בגוף שנמצא בתהליכי הטמעה של ליברה אופיס. להערכתי מדובר בהטמעה השניה בגודלה בארץ עם צפי ל-900 תחנות (500+ מתוכם כבר הותקנו). בשלב זה הפריסה היא על מערכת הפעלה חלונות ובמקום התוכנה המקבילה מבית מיקרוסופט. בשלב השני תתכן גם הגירה לעמדות לינוקס, אבל תהליך זה נמצא בשלבי הפיילוט.

במהלך הפגישה דיברנו בעיקר על נושאי הטעמה של ליברה אופיס, בעיות שנתקלו בהן ודרכים לפתור אותן. כגוף שמשתמש בליברה אופיס על בסיס יום יומי ועל ידי מגוון גדול של משתמשים, החשיפה לבאגים היא משמעותית יותר. דיברנו על שיתוף פעולה כדי לדאוג לאימות ודיווח מהיר של הבאגים, כאשר את המשמעותיים ביניהם אני רוצה להציג במסגרת ההרצאה שלי בכנס.

עובדה נוספת ששמחה אותי באופן אישי היא שהממשק של התוכנה היא בעברית על סמך מדיניות ארגונית, כך שאני יודע שיש הרבה אנשים שמשתמשים בתרגום שנתנאל, ירון ואני עבדנו עליו שעות רבות.

בנוסף לפגישה הנ"ל, אני מתחיל לעבור על דיווחי הבאגים הידועים בליברה אופיס כדי לאמת אותם עם הגרסה הנוכחית (משפחת 3.6) וכנראה שאנסה לעשות מעבר גם עם בניה מעץ הפיתוח הנוכחי (master או 3.7 העתידי). יש לי גם מספר מיילים עם דיווחים על בעיות שצריך לאמת ודווח עליהם בצורה רשמית.

השנה אני גם צריך לבנות את המצגת שלי יותר טוב, בעיקר כדי שישאר משהו שאפשר לפרסם לאחר הכנס במקום הדגמה חיה במשך 45 דקות של הבאגים השונים (+ הרשימה שלהם). כנראה שהדגמת הבעיות על ידי צילומי מסך ומסמכים לדוגמה חשובה יותר כי ישנם בודדים בפרוייקט שבכלל מכירים איך הממשק נראה כשהו מימין לשמאל וכל הבעיות שקשורות לכך.

אנדרואיד ומלחמתה באהבת החינם (פוסט תגובה)

01/10/2012 2 תגובות

ממשלת רוסיה, אמאזון, באיידו, RIM וכמעט אייסר – יותר ויותר חברות עושות שימוש במערכת ההפעלה החינמית אנדרואיד כדי ליצור מערכות הפעלה מתחרות, שמהן לא רואה גוגל אגורה. פלא שהיא זועמת

ב-23.9.2012 פורסמה כתבה של שגיא כהן במוסף ממון של ידיעות אחרונות תחת הכותרת "אנדרואיד ומלחמתה באהבת החינם". הכתבה (שלא זמינה באינטרנט) מדברת על הדרישה של גוגל מאייסר לא לשווק מכשירים עם מערכת ההפעלה Aliyun של עליבאבא, המובססת על אנדרואיד אך לא תואמת לה באופן מלא. הדרישה מאייסר מגיעה על רקע חברותה של אייסור ב-Open Handset Alliance, וכתוצאה מכך התחייבותה לפעול במסגרת המערכת האקולוגית של אנדרואיד, לרבות שבירת תאימות עם אנדרואיד. ראו גם סיקור בכלכליסט – "גוגל מודה: דרשנו מאייסר להפסיק לעבוד על מערכת הפעלה מתחרה לאנדרואיד".

בעוד אנדרואיד היא ברובה מערכת קוד פתוח, הבעיה העיקרית בכל הסיפור הזה היא העובדה שהשירותים של גוגל הם חלק מאותה מערכת אקולוגית, כך שלא ניתן להתחמק מהם. כלומר שבעוד שהקוד פתוח ואפשר לפצל אותו, ישנם מערכת הסכמים עם מספר רב של שחקים בשוק כדי למנוע את הפיצול שעומד בבסיסו של רעיון הקוד הפתוח. הדוגמה עם אייסר מראה שההסכם הם לא רק על הנייר אלא גם ניתן לאכוף אותם. אני חייב להודות שגוגל מצא אחלה דרך להשתמש בקוד פתוח כדי לקדם את עסקיה, וגם מצאה דרך להתמודד עם חלק "מהבעיות" (בראיה העסקית של גוגל) הקשורות לחופש הרב שקוד פתוח נותן. אמאזון עם הקינדל היא דוגמה מוצלחת לשימוש באותן דרגות חופש.

לצערי שגיא כהן מאמץ את המושגים "אמיתית" ביחס למערכות מבוססות אנדרואיד של ה-OHA ו-"מזוייפת" בהתייחסו למערכות מבוססות אנדרואיד שאינן חלק מה-OHA. כמקור להגדרות אלה הוא מפנה לפוסט של Danny Sullivan (סחטיין על הקרדיט לבלוג בכתבה עיתונאית). אך הפוסט המדובר משתמש במושג של Compatible (מערכת תואמת/לא תואמת), מושג נכון טכנית בהקשר של פיצול קוד, ולא במושג אמיתי או מזוייף כמו שמופיע בכתבה.

השימוש במונח מזוייפת צובע לדעתי את כל הפיצולים באופן שלילי בעוד שמדובר בתופעה חיובית (אולי לא עבור גוגל) שמייצרת מוצר שאינו נחות בשום אופן כמו שאפשר להניח כאשר משתמשים במשהו מזוייף. צריך לזכור שגם לכל מי מפצל את הקוד של אנדרואיד, אין לרוב אינטרס לעשות זאת לאורך זמן כתוצאה מעלויות התחזוקה של פיצול כזה.

עבור פיצולים שהם בליבת המוצר, כמו החלפת ה-Google Play בחנות אפליקציות אחרת, שווה להשקיע מאמץ, אבל לא עבור תיקונים ושינויים קלים בקוד שאותם עדיף לתרום חזרה. כך שצריך לזכור שלמעט מספר יכולות (features) מרכזיים, גם למערות המפוצלות יש אינטרס מהותי לשמור על תאימות. בהקשר זה צריך להזכיר לא רק את תחזוקת הקוד גם את המערכת האקולוגית של המפתחים והאפליקציות ששבירה בתאימות עלולה להוביל לאובדן הקשר איתם ושל הפיתוחים שלהם וכך להשפיע באופן מהותי על המשתמשים במוצר המפוצל.

:קטגוריותAndroid