ארכיון

Archive for the ‘Information Science’ Category

תוכן חופשי באקדמיה הישראלית – קול קורא

21/02/2012 8 תגובות

אומנם הבלוג נקרא תוכנה חופשית בעברית, אבל תחום העניין שלי כולל גם תוכן חופשי. בשנה האחרונה הוא גם תחום המחקר שלי במסגרת לימודי תואר שני במידענות. כתוצאה מכך, אני מחפש אחר אנשי אקדמיה שמתעסקים עם תוכן חופשי (או בנחלת הכלל או בגבולות השימוש ההוגן) כחלק מהפעילות האקדמית שלהם (מחקר, כתיבת מאמרים ולימוד). אשמח לכל הפניה למשהו שנראה לכם רלוונטי עבור העבודה.

הנחת הבסיס שלי היא שזכויות יוצרים מהווה בין השאר גם חסם בפני כל מיני פעילויות אקדמיות. בעוד שהאקדמיה אמורה ליצור ולהפיץ מידע וידע, זכויות היוצרים הופכות את תפקיד זה לקשה יותר. מטרת התיזה היא להבין כיצד מי שמשתמש בתוכן חופשי מצליח לעקוף מגבלות שונות שאינן קיימות עבורו, ובראשן היכולת לשתף את פעילות שלו עם אחרים (דבר שפותח את האפשרות לתרומות חזרה לפעילות המקורית). נושא ה-Open Access כמובן קרוב לליבי, אך ברוב המקומות מדובר בגישה בחינם ולא בגישה חופשית.

היריעה כאן קצרה מידי מכדי לתאר את נושא זכויות היוצרים באקדמיה, מי שרוצה מוזמן לקרוא את הצעת המחקר (זמינה ברישון CC כמובן).

שימו לב שתוכן חופשי אינו מוגבל אך ורק לטקסטים, גם שימוש במפות של OpenStreetMap, או בסרטי וידאו ותמונות חופשיים רלוונטי עבורי.

פעילויות שמצאתי עד עתה:

  • פרסום תוצרי מחקר ברישיון חופשי (ואפילו דוקטורט אחד).
  • פרסום מאמרים בכתבי עת התומכים בגישה חופשית וממומש ע"י רישון תוכן חופשי (גישה חופשית מלאה ולא רק גישה חינמית).
  • שימוש בתכנים מתוך ויקיפדיה לצרכי מחקר והפצת התוצרים ברישיון CC.
  • שימוש בתוכן המצוי בנחלת הכלל (לרבות כתחליף לחומרים אחרים המוגנים בזכויות יוצרים).
  • הבדלי גישה לנושא זכויות היוצרים כתלות בתחום האקדמי (בין אני לא רוצה שאנשים יכולו לקחת ממני דברים ללא רשות ועד שיקחו מה שרוצים, העיקר שיקראו את מה שאני כותב).

תודה,
קפלן

:קטגוריותFree Content, Information Science

הצפנה בתוכנה חופשית (2)

לפני כשנתיים פרסמתי פה על עבודה לאוניברסיטה שכתבתי בנושא הצפנה בתוכנה חופשית. החודש העבודה מתפרסמת גם במסגרת הגיליון ה-27 של Digital Whisper. אני שמח לראות כי הטקסט שנכתב בזמנו מספק עניין גם היום, ועוד יותר מרוצה מהרישיון החופשי שבחרתי עבורו (CC-BY-SA 3.0) וכי הוא אכן מופץ הלאה. קריאה מהנה.

:קטגוריותFree Content, Information Science

הצפנה בתוכנה חופשית

07/09/2009 15 תגובות

במסגרת סמינריון בנושא תקשורת ואבטחת מידע במחלקה ללימודי מידע, כתבתי עבודה על הצפנה בתוכנה חופשית. העבודה זמינה ברישיון CC-BY-SA 3.0.

במהלך העבודה הסברתי את עקרונות הצפנה (בלי מתמטיקה) תוך דגש על נושא של הצפנה א-סימטרית. לאחר מכן, סקרתי את המימושים והשימושים השונים הקיימים בתוכנה חופשית בנושא הצפנה.

בין השאר, העבודה מתארת את השימוש בהצפנה בנושא העלאת חבילות תוכנה לפרוייקט דביאן מצד חברי הפרוייקט ואימות החבילות המתבצע בזמן הורדת החבילות מצד המשתמשים. כמו כן, היא מפרטת אודות רכיביה של OpenSSH והתהליכי ההזדהות המתרחשים בה.

GPG והשימושים הרבים בו נסקרים בהרחבה בעבודה, כולל ממשקים כמו Enigmail ו-FireGPG ורעיונות להצפנת HTTP באמצעות GPG במקום SSL. מעבר לתוכנה, מתואר הרעיונות מאחורי רשתות אמון והדרכים בהם אנשי תוכנה חופשית בונים אותם. לבסוף, מוסברים העקרונות של SSL/TLS ושלושת המימושים בתוכנה חופשית הקיימים עבור התקן.

באופן אישי. העבודה סיפקה לי הזדמנות להעמיק בשני תחומים שמעניינים אותי (הצפנה ותוכנה חופשית). יצא לי לגלות למה חשוב לשלוח חתימות על מפתחות GPG במייל ולא להעלות אותן לשרת המפתחות, ללמוד איך עבוד OpenSSH, ללמוד שנטסקייפ המציאה את ה-SSL והמימוש המקורי שלה עדיין חי וקיים.

אשמח לקבל הארות והערות על העבודה.

אקדמיית ויקיפדיה ישראל 2009

06/05/2009 2 תגובות

ביום ראשון האחרון הייתי באקדמיית ויקיפדיה ישראל 2009, כנס ראשון מסוגו בארץ של עמותת ויקימדיה ישראל. הכנס מאוד עניין אותי ממספר בחינות ובראשן הקשר לתוכן חופשי והרלוונטיות של הכנס ללימודים שלי.

הרצאת הפתיחה של סו גרדנר, היתה מעניינת. הפרטים על עמותת ויקימדיה העולמית הפתיעו אותי, חשבתי שמדובר בארגון גדול יותר (גם אם לא עשיר כמו שהרבה חושבים). גם ההובלה של הויקיפדיה הגרמנית מבחינת גודל וחדשנות היתה חדשה עבורי. כמה נתונים מעניינים שסו הזכירה במהלך ההרצאה הם שהגיל הממוצע של הויקיפד המצוי הוא 25, ושרובם (78%) הם זכרים. לדבריה, הבעיה העיקרית שמונעת מאנשים לתרום לויקיפדיה היא קושי טכני בממשק של ההוספה ובתחביר הייחודי.

ההרצאה של עופר איתן על כתיבה בויקיפדיה כמטלה אקדמית בעיקר עוררה אצלי קנאה אך גם הערכה רבה על היוזמה והעמידה באתגר. בהחלט משימה לא קלה (לבודק ולסטודנטים) אך היא מאפשרת לאנשים להתעסק עם חומרים שמעניינים אותם וגם מבטיחה כי המאמץ שמושקע בעבודה אינו יורד לטמיון לאחר קבלת הציון מאחר והחומר זמין לאנשים נוספים ללימוד עתידי.

ההרצאות לגבי האמינות וניטרליות של ויקיפדיה לא היו חדשות לי, מאחר והנושא הוזכר במהלך הלימודים שלי ע"י ד"ר אתי יערי. בלי קשר למחקרים, אני עדיין מאמין בשיטת הבאזר של תוכנה חופשית שטוענת שמתרומות קטנות אפשר לייצר תוצאות מפוארות. נכון שצריך מנגנון בקרה על התוכן, אך עדיין לאפשר (כמעט) לכל אחד לתרום.

החלק השלישי היה הכי מעניין עבורי מאחר ועסק בתוכן חופשי. ההרצאה של דלית קן-דרור חידשה לי בעיקר לגבי העבודה על התאמת הרישיונות מגרסה 3.0 לדין הישראלי, כמו גם על העובדה שאפשר לעזור ולהצטרף לארגון CC|il ללא צורך ברקע במשפטים (צעד שאני שוקל בחיוב).

הצגת מיזמי השימור והנגשת תוכן פתוח היתה מעניינת. אסף ברטוב מפרוייקט בין יהודה חידש לי טיפה על הפרוייקט, למרות שהכרתי אותו וההכרות עם זמרשת היה מרתק, גם כתוצאה מהאתגר שהצגת תכנים שיש עליהם זכויות יוצרים (אם כי הייתי שמח לראות אינדיקציה טובה יותר של שירים שנמצאים בנחלת הכלל). עם אתר פיקיויקי יש לי טיפה בעיה כתוצאה מחוסר היכולת של המשתמש להגדיר איזה רישיון CC להגדיר. הרישיון הנבחר מאפשר לכל גורם לשחרר מחדש את התמונות תחת רישיון אחר (בתנאי שהקרדיט לצלם נשאר). לדעתי, קצת בעייתי כאשר מנסים לגייס תמונות מהציבור.

לסיכום הכנס היה מאוד מעניין, ושמחתי לפגוש קהל שונה מהקהל שאני רגיל אליו בכנסי תוכנה חופשית. כמו ששי יקיר אמר, אני בהחלט מקווה שזאת תהפוך למסורת שנתית.

ניצחון לחופש המידע

25/03/2009 7 תגובות

מצאתי את הידיעה הבאה בכלכליסט:

אחד מאבני הריחיים סביב המחקר המדעי היא העובדה שמחקרים חשובים מתפרסמים בכתבי עת יקרים מאוד, ושכתבי העת הללו נוהגים, כמסורת וכאמצעי קיום, לשמור לעצמם את הזכויות על המאמרים. המשמעות היא שמי שרוצה לקבל גישה למחקר המדעי המתקדם ביותר צריך להיפרד מכמות נאה של מרשרשים. לא כל אחד יכול, וסוד גלוי הוא שהספריות האוניברסיטאיות בישראל, למשל, משקיעות פחות ופחות בכתבי עת, בדיוק בגלל נושא המחיר.

חבר הפרופסורים של MIT, המכון הטכנולוגי הנחשב של מסצ'וסטס, קיבל החלטה מהפכנית בנושא בשבוע שעבר. מעתה, כל פרסום של חבר ב-MIT יהיה פתוח לציבור, וחברי פקולטה שירצו לפרסם מאמרים בכתב עת "סגור", יצטרכו לקבל אישור מיוחד לכך. MIT שומרת לעצמה את הזכויות על המאמרים של חבריה, והיא תפתח אותם לציבור ללא תשלום.

בהצהרה שהוכנה על ידי MIT נאמר שעד כה, תעשיית המאמרים התנהלה באופן שבו המו"לים היו בעלי הכוח ולכותבים היה מעט מאד כוח. הפרופסורים של MIT, בעצם, הקימו איגוד לשמירה על זכויות היוצרים שלהם – ושינו את מאזן הכוחות. MIT מייצרת הרבה מאוד תוכן שכתבי עת מדעיים ירצו לפרסם – ועכשיו הם יצטרכו לעשות זאת בתנאיה-שלה. כולם, חוץ מהמו"לים, מנצחים.

אז לא מדובר בתוכן חופשי לחלוטין עם רישיון מתאים, אבל גישה חופשית זה כבר צעד מעניין מאוד בכיוון הנכון. למדקדקים – ההחלטה נכנסת לתוקף באופן מיידי ותעבור בקרה בעוד 5 שנים.

באותו עניין, מוזכר גם שארגון הבריאות של ארה"ב דורש החל מ-2009 כי כל המחקרים שהוא ממן (כלומר מכספי הציבור) יזכו בגישה חופשית. הסיבה העיקרית היא שהם מאמינים כי המחקרים ישפיעו באופן הכי רחב כתוצאה מפרסום שלהם, ואין כמו גישה חופשית כדי לאפשר לאנשים לקרוא את המאמר.

הלוואי והרעיון יאומץ גם בארץ (באוניברסיטאות ובגופי הממשלה)…

מפגש UPA ישראל לחודש מרץ 2009

18/03/2009 5 תגובות

ארגון השימושיות הישראלי, מארגן מפגש (הרצאה+פאנל), במסגרת הלימודים זכיתי להצצה לחלק מהסרטונים שיוצגו בפאנל של אמיר דותן ואמורים להוות את הבסיס לדיון. יש שם מספר טכנולוגיות מאוד מעניינות, שלפחות אחת מהן הייתי מאוד שמח לראות כתוכנה חופשית.

הטכנולוגיה המדוברת מאפשרת עיצוב מחדש של טפסים כדי שיותאמו למוגבלויות השונות של המשתמש, ובעיקר עבור בעיות מוטוריות שונות. התוכנה יודעת לארגן מחדש את הטפסים כדי להקל על המשתמשים להשתמש בטופס. לפעמים מדובר בהגדלת חלק מהרשימות, פריסה שונה של הכפתורים ועוד. אני מקווה להשיג את הסרטון המדובר כדי להדגים לכולם את הנושא.

מלחמת הפצות באוניברסיטה

18/03/2009 3 תגובות

באחת ההפסקות היום לא הצלחתי להוריד את החיוך מהפרצוף, שתי שורות ממני התנהלה מלחמת הפצות בין שני אנשים. הדיון היה בין אובונטו לפדורה, כאשר מדובר על מה עדיף למשתמשת שעושה הגירה מ-windows.

האמת שממש לא איכפת לי מהתוצאה (כי דביאן זה הכי טוב), העיקר לשמוע אנשים באוניברסיטה שזה מעניין אותם. תענוג.

נ.ב

אותה סטודנטית גם טרחה לשאול אם אתר שנכתב בהתבסס על Silverlight יעבוד ב-Firefox. התשובה (בפועל) הוא שכן, אבל התוסף לדפדפן (על חלונות) קצת צולע. החלטתי שלא להתקין אותו על הלינוקס לצורך הבדיקה.

:קטגוריותInformation Science