קוד פתוח בממשלת ישראל

נושא הקוד הפתוח בממשלה מעסיק אותי יותר מעשור. זה התבטא בהופעה בועדות שמידי פעם מונו, שעות ייעוץ לגופים שונים, שיחות רקע לעיתונאים ופה ושם גם ראיון. במקביל השתדלתי לתעד בויקי של המקור את השימוש של קוד פתוח בממשלה, לפחות מה שנחשף בציבור ואפשר לייחס למקור ברור.

באדיבות רם-און אגמון, הופתעתי השבוע לגלות מסמך של מרכז המחקר של הכנסת "השימוש במערכות מחשוב מבוססות קוד פתוח במשרדי הממשלה" שבודק מה המצב של הקוד הפתוח בממשלה השנה (2014). המסמך נוצר לבקשת חברת הכנסת תמר זנדברג (מרצ) ורקע לדיון עתידי בנושא זה בועדת המדע והטכנולוגיה. הסיבה שהתלהבתי מהמסמך הוא שהוא מתעד גם את ההיסטוריה של העיסוק הממשלתיבנושא (עוד מ-2002) וגם שימושים בתוך הממשלה שלא הכרתי וזאת בתשובה של גופים שונים לבירורים של מרכז המחקר (ולמרות שמעט מאוד גופים טרחו לענות).

גולת הכותרת היא כמובן השב"ס, שהמסמך חושף (עמ' 13-15) את היקפי השימוש בו יותר מאשר מקורות אחרים. לפני כמה שנים, באחת הועדות שנכחתי בהן נציג השב"ס טען כי מטרתם היא להפוך למעבדת החדשנות של השירות הציבורי. בתחום הקוד הפתוח הם ללא ספק הצליחו.

בנוסף לגופים הממשלתיים נטו, ישנו סעיף המתייחס לתעשיות הבטחוניות, שם המצב הרבה יותר טוב והאימוץ הרבה יותר מגוון. בהקשר זה חשוב להזכיר את כנסי הקוד הפתוח בתעשיות הבטחוניות שנערכים זה מספר שנים דרך עמותת המקור. הכנסים העלו באופן משמעותי את החשיפה שהתחום מקבל, הן חיצונית והן פנימית והובילו ליצירת קשרים רבים לטובת המשך הטמעה ואימוץ של קוד פתוח.

במסמך מוזכרות טענות מפי גורמים שמתלוננים על קושי בגיוס אנשים בנושאי קוד פתוח, כנראה שהם פשוט לא חשופים לשוק כולו, כי כמעט כל סטארטאם היום משתמש בקוד פתוח ומוצא אנשים. אם הממשלה רק תטרח להצהיר על כוונותיה היא תראה אם השוק יענה על הדרישה. גם כי יש, וגם כי זה כלכלי לגופי הייעוץ והביצוע. ומצד שני מציינים כי המרכזים המרכזיים אינם כוללים סעיפים תמיכה בקוד הפתוח, דבר שלדעתי אמור היה לקבל התייחסות ממזמן.

אגב, בהערות השולים אפשר לראות כי קיים מסמך דומה משנת 2009, אך לצערי לא מצאתי אותו זמין כדי להשוות כמה השתפר המצב. זאת יכלה להיות השוואה מעניינת.