סיכום אוגוסט פינגווין 2009

כמו בשנים שעברו, גם השנה הגיע הזמן לפרסם את סיכום הכנס. זהו כמובן סיכום אישי ולא משהו רשמי. אם כי מישהו בכל זאת צריך לעשות את זה (:

הכנס השנה עמד בסימן שאלה, וזאת בעקבות כך שבמשך תקופה ארוכה לא היו מתנדבים לארגן אותו. לאחר תקופה של ספקות, דורון ומיטל התנדבו לארגן את הכנס. בשורה התחתונה, הם עשו עבודה טובה, אם כי תמיד ניתן לשפר (ואולי יארגנו גם בשנה הבאה?). במקביל להרבה אנשים שעזרו השנה בצורות שונות, היו גם כאלה שבעיקר הפריעו, גם אם כוונתם היתה טובה. חשוב לזכור שארגון הכנס הוא מעמסה לא קטנה, ומי שלא יכול לעזור – עדיף שלא יפריע.

מבחינה זאת, לדעתי הצוות המארגן צריך לקבל מנדט מהעמותה לנושא הכנס, כולל תקציב מטעם העמותה כדי להרים את הכנס ולמטרת מימון ביניים עד שיגיעו ההכנסות מנותני החסות. כמובן שהשאיפה היא להחזיר את הכסף עם תוספות, אך לדעתי אנשי הוועד צריכים להיות כלי עזר למימוש הכנס ולא כלי מגביל (הוצאות, החלטות וכו').

לאחר מספר שנים של מעורבות בנושא תכני הכנס, החלטתי לעבור להתעסקות עם נותני החסות, דבר שאתגר אותי והראה לי צדדים שונים של הכנס. בניגוד לשנים האחרונות, השנה גם לא היה לי ממש על מה להרצות, חוץ מאולי איזה דקה על אתר המראה מאחר והורדתי הילוך בפעילות שלי בנושא תוכנה חופשית כתוצאה מעומס גדול בלימודים. מצד שני, ההתעסקות עם נותני החסות, וניסיון לעזור (או להפריע, תלוי את מי שואלים) בארגון הכנס הספיקו לי, בעיקר בגלל תקופת המבחנים שעשיתי במקביל.

ולכנס עצמו. השנה נבחר מכון ויצמן בעיקר בגלל עלותו הנמוכה (בערך שליש לעומת בית ציוני אמריקה). העדפנו לנצל את הכסף לטובת כיבוד ומדבקות. החשש העיקרי היה שלא יגיעו אנשים כי הכנס בתל אביב. ולמרות זאת, הגיעו כמעט 200 איש לכנס, ורובם הגדול נשארו עד סופו. מבחינתי זה אומר שאפשר לחשוב גם על לצאת מאזור תל אביב, בתנאי שיש תחבורה מספיק טובה. שנה הבאה בירושלים הבנויה? (:

את מהלך הכנס קצת יהיה קשה לי לסכם השנה, מאחר ולא הייתי נוכח באופן מלא באף הרצאה (למעט זאת של עירא ושל נצח). חלק מזה נבע מהעיסוק בזמני ההרצאות, הודעה לאנשים שיתכוננו, וחלק מדברים שפחות עניינו אותי לשמוע. גם השנה התעסקתי במעקב אחרי הלו"ז וארגון המרצים השונים. החלק הקשה הוא עדיין הנעת האנשים פנימה לתחילת הכנס, והחזרתם מההפסקה.

הצמצום למסלול אחד אפשר לי לעשות דברים בצורה רגועה, אך כמות ההרצאות בהחלט דרשה הקפדה על הלו"ז כדי שדברים לא יגררו. בניגוד לשנה שעברה, החריגה מהלו"ז לא עברה את ה-10 דקות. זה דרש מכמה אנשים להקריב 5 דקות מההרצאות שלהם, וגם לוותר על ההפסקה האחרונה, מה שלדעתי היה בסופו של דבר בסדר גמור. השנה, המרצים שיתפו פעולה, והתנהגו יפה מאוד. אף אחד לא ממש משך את הזמן בצורה גסה (בדומה לשנה שעברה). שני מרצים אפילו סיימו את ההרצאה דקות ספורות לפני הזמן (:

אני רק צריך לזכור להכין בשנה הבאה את השלטים של ה-5 דקות ודקה אחרונה מראש. למרות שהאלתור עשה יופי של עבודה. ומזל שלא הייתי צריך להשתמש בתוכניות חירום שלי למשיכת תשומת הלב של הקהל שכללו (בין השאר) פאה וורודה.

בעניין זה, יש גם להזכיר את הבעיות הטכניות הרבות, והזמן שנשרף על הכנת המחשב להצגה. היו מקרים שבהם הורדתי מישהו בסוף הזמן, ללא אפשרות לשאלות רק כדי לגלות שהמרצה אחריו "שורף" זמן על הבמה. במקרה כזה, הייתי מעדיף לאפשר למרצה הראשון להמשיך עד שהשני מוכן. זה מה שקרה עם אדי ותומר ומבחינתי היה ניצול טוב של הזמן.

ההרצאה של נצח חידשה לי בעיקר מבחינת השיתוף פעולה שהם זוכים לו מצד העירייה, ובכך שהם בנו תוכנית שלמה. בהחלט יש מקום לעזור לחבר'ה האלה לבנות דברים – בסופו של דבר זה הולך ישירות לחינוך הילדים.

למרות שחששתי מההרצאה של עירא והפאנל שיהיו פוליטיים מידי, הם היו בסדר גמור. מבחינתי ההרצאה של עירא היתה מדהימה וחידשה לי המון דברים. תודה.

בשנה הבאה, ארצה בהחלט להקדיש לפחות משבצת זמן אחת לנושאים המשיקים לתוכנה חופשית והם חופש בכלל ותוכן חופשי. למרות שמטרת העמותה היא לקדם תוכנה חופשית, נושאים אלה חשובים לא פחות וראוי לאפשר להם חשיפה קצרה אצלנו בכנסים ובסדר היום.

שמחתי לראות הרבה פרצופים חדשים בכנס של השנה, וזאת לצד הרבה אנשים שלא ראיתי מאז הכנס הקודם. לא יצא לי לדבר עם רובם מעבר לשלום שלום. הלוואי והיה אפשר לארגן מפגש חברתי לאחר הכנס, אך אילוצי התחבורה מקשים זאת. מצד שני, אולי יש מקום לארגון מספר מפגשים חברתיים לאורך השנה.

פרס המקור השנה לדעתי היה צריך להיות מצומצם יותר מבחינת כמות הזוכים, ומצד שני פתוח הרבה יותר לקהל האנשים להצביע. זה מתחיל בראש ובראשונה במידע רב יותר על כל מועמד. מצד שני, צריך ליצור איזה מגן שיחולק לאנשים ולא רק תעודה.

לקח נוסף שלי, הוא שהיה צריך לתת מקום לנושא הקוד פתוח בחינוך. נעשים כל כך הרבה דברים יפים, ולא צריך את פרס המקור כדי להיחשף אליהם. זאת גם הזמנות מצויינת לארגן מתנדבים מתוך הקהילה. ואני בשאיפה להגיע למודל חצור הגלילית שכל כך הרבה אנשים מהקהילה היו פעילים בו. עד שיש גורמים (עיריות ובתי ספר בעיקר) שמבינים כמה קוד פתוח תורם – צריך לעזור להם בכל הכוח.

אנשי מוזילה הפתיעו השנה, והצדיקו בגדול את הבקשה שלהם לדוכן (על זה אפרסם פוסט נפרד). תענוג לראות איך הסניף המקומי של מוזילה מקבל תמיכה מהארגון בחו"ל. אשמח אם פרוייקטים נוספים ירימו דוכנים בשנה הבאה. נראה, אולי גם אצליח לארגן דוכן לדביאן.

מסיבת המפתחות של השנה היתה גדולה. היא גם נראתה כמו מסיבה בזכות הכובעים של מוזילה שהאנשים שמו. זה בהחלט היה משעשע. לי אישית (ולעוד כמה אנשים) היא היתה חשובה במיוחד בעקבות החלפת מפתחות ההצפנה של דביאן בעקבות שתי תקריות והם בעיית מספרים רנדומליים בדביאן וחולשות שהתגלו באלגוריתם SHA1.

והכי חשוב – תודה לדורון ומיטל שבלעדיהם כל זה לא היה קורה.

פוסטים קשורים: בוריס שטרסמן, עירא אברמוב, עידו קנר, דורון אופק, דור דנקנר, תומר כהן, רם-און אגמון, דולב רביד, חתול וסיכום אוגוסט פינגווין 2008.

תמונות של הכנס: רם-און אגמון, שלומי ישראל, גיא שפר.

הרצאות של הכנס: פאנל "אדם מול מדינה".