ראשי > Israeli Community > סיכום אוגוסט פינגווין 2008

סיכום אוגוסט פינגווין 2008

שבוע עבר, ורק עכשיו אני מתפנה לרשום את הסיכום שלי לכנס. קצת מאוחר, אבל לפחות אני יודע מה אחרים חושבים על מה שהיה (;

נתחיל מהסוף – ארגון כנס זה דבר קשה ותובעני. נכון שארגנו אותו בלחץ זמן ולכן חלק מהדברים היו יותר אינטנסיביים, אבל כמות הדברים שצריך להתעסק איתם היא ענקית. מצד שני, לומדים המון כתוצאה מהשתתפות בארגון כזה. נשאר לי רק להגיד למריאנה ולשחר כל הכבוד על זה שהם מארגנים את הכנס שנה אחרי שנה ברציפות (כמו גם גלעד ולימור בשנים שלפניהם). אגב, התוצאה של המאמץ הזה היתה השלמת שעות שינה מטורפת ביום שישי וביום שבת, בעיקר כתוצאה מכל הריצות שעשיתי בזמן הכנס. אבל על זה אני אפרט בהמשך.

לכנס הגעתי בשעה שמונה וחצי בהנחה שאני אעזור בהקמה של דוכן ההרשמה (רציתי להגיע בשמונה, אבל לא יצא). הדבר הראשון שגרם לי לעצור במרחק של 50 מטר מבית ציוני אמריקה היתה דבר שאני לא מכיר מכנסים קודמים – תור בכניסה. כן, יש תור כדי להירשם לכנס! מגניב ביותר … (;

החלטתי לדלג על התור (יש פרוטקציה למארגנים) ולהיכנס לעשות קצת Mingling עם האנשים (לשלם אפשר היה גם בהפסקה למרות שאז אתם מסתכנים בזה לא ישארו חולצות). הספקתי לדבר בערך 15 דקות עם אנשים לפני שעברתי להיות מעורב בענייני הכנס. בנתיים שלחתי את מיטל ודנית לעשות את הפוטו רצח של השנה (התמונות יעלו בקרוב), תוך כדי מתן שוחד בדמות סיכות Firefox שהבאתי מכנס FOSDEM (באדיבות מוזילה אירופה). נראה שהזימון בפייסבוק, ואולי גם הכתבה ב-ynet עשו לנו פרסום טוב, כי בהמשך הכנס ראיתי הרבה אנשים שלא ראיתי בפעמים קודמות. מסתבר שיווק חברתי עובד יופי (וגם הביא את Sun ו-Microsoft כנותני חסות).

בעקבות העומס על הרישום הכנס התחיל באיחור של חצי שעה עם ההרצאה של רם-און ושחר שהיתה מעניינת. בהרצאה של רימון לוי גיליתי גם שהאיגוד החליט להגדיל את השטח של אתר המראה שלהם כמעט פי 2. מכובד ביותר!

כשסידרנו את ההרצאות של הכנס, החלטנו לשים בתור ההרצאות הראשונות את ההרצאות שימשכו את הקהל כדי לוודא שאנשים מגיעים יחסית בתחילת הכנס. לשוש (וגם לי אח"כ) היו חששות שההרצאה שלה לא תמשוך מספיק אנשים כי הם ילכו לראות על מה המהומה בהרצאת של מיקרוסופט. שמחתי מאוד לגלות שהחדר הקטן היה מלא עד אפס מקום ואפילו היו אנשים שעמדו בחוץ ולא נכנסו. ממה ששמעתי – מי שהיה אמר שהיתה הרצאה מעולה.

מאחר ושמעתי את גרסה ישנה יותר של ההרצאה של שוש באחד ממפגשי Telux, החלטתי להגיע להרצאה של מיקרוסופט ולראות איך אמיר שבט יתמודד עם האתגר של הצגה בכנס של אנשי תוכנה חופשית. מהר מאוד היה בולט שאמיר התכונן היטב כדי להפיג את המתח ושעשע את הקהל בסדרה של שקפים מוצלחים במיוחד.

עם הרבה דברים שהוא הציג לא הסכמתי ויש לי דיעה שונה, כולל על הפעילות של מיקרוסופט בתחום התוכנה החופשית. אני אציין שכל פעילות בתחום זה מצידה הוא מבורך, אבל בהרבה מקרים אני יוצא עם הרגשה של "כשר אבל מסריח" מפעילות שלה. אנשים רבים ציינו בפתיל הארוך ב-whatsup את השיטה של "Embrace and Extend", ולדעתי ברוב המקרים הם צודקים. כמו כן, למיקרוסופט יש הרבה פיתוחים בזמן האחרון שנועדו בעיקר כדי ליצור שכפול של משהו קיים באופן כאילו סטנדרטי, למרות שכולם משתמשים במשהו אחר.

בכל מקרה, אשמח לראות את אמיר ממשיך לפעול בכיוון של תוכנה חופשית, ואולי גם לשפר את מה שמיקרוסופט עושה כדי להפוך אותה לחברה בקהילה ולא רק לחברה שלא יודעת לשחק עם שאר האנשים במגרש החול של עולם התוכנה החופשית.

לאחר שראיתי כמה מלאה ההרצאה של שוש, החלטתי להחליף את האולמות בין המסלולים כדי לענות על הביקוש למסלול הטכני. למרות שהדבר יצר בלאגן למאיר שלא אהב את ההחלפה, מספר אנשים אמרו לי מילים טובות על הגמישות. גם בדיעבד זאת נראית לי החלטה טובה, למרות שנוצר קצת בלאגן בגלל השינוי.

בשלב זה הלו"ז התחיל לאחר יותר ויותר, וגם ההרצאות לא התחילו בזמן שנקבע להם מחדש (לאחר האיחור ההתחלתי). אחד הדברים שהיו לי קשים זה להתמודד עם המרצים שמשכו את הזמן על הבמה, ולא הסתפקו ברמזים העדינים שנתתי בהתחלה. מאוד לא אהבתי את העובדה שאני צריך לעלות על הבמה או לרמוז באגרסיביות.

שמחתי לראות שהשיטה שלי כן הצחיקה אנשים, וקיבלתי לא מעט צילומים לאחר הסיבוב הראשון, אבל בשלב מסויים ציפיתי שהדבר יהפוך למשהו פשוט וברור לכולם. אתגר נוסף היה שניהלתי את העסק בעצמי בשני האולמות במקביל, מה שאומר הרמת שלט באולם אחד, ריצה לאולם השני להרים את אותו השלט, המתנה שם וסיום ההרצאה, וחזרה לאולם הראשון לסיום ההרצאה הראשונה. דיי מתיש כאשר אנשים לא משתפים פעולה. זאת גם אחד הסיבות שמשלב זה לא ממש הקשבתי להרצאות כי בעיקר הייתי עסוק בארגון מסביב…

ההרצאה שלי התחילה באיחור כי דאגתי להכניס אנשים לאולמות לאחר ההפסקה. על פי מה שאני זוכר האולם היה דיי מלא, למרות שהייתי מרוכז בהעברת החומר ולא בקהל. על פי התרשמותי (ואשמח לתגובות) ההסברים עניינו את המשתתפים, למרות שעדיין לא נרשמו מתנדבים חדשים לנושא האופן אופיס.

נדב צפה מראש שיקח לי יותר זמן להעביר את השקפים שלי, אבל לא היה מי שיסמן לי שהזמן נגמר עד לאחר שחרגתי ממנו כמעט ב-10 דקות. לצערי זה גם לנדב לגנוב זמן של ההרצאה הבאה של ליאור קיסוס שגנב בתורו זמן (במקביל לדורון) זמן מפרס המקור.

מאוד שמחתי לראות שמאיר זכה בפרס, הוא משקיע הרבה ב-whatsup ומתמודד עם הרבה דברים לא נעימים מצד הקהילה. הוא ראוי לכל פרגון בנושא… לצערי לא יכולתי להגיד לו שה-5 דקות שקיצרתי לו מההרצאה ישתלמו והוא יקבל פיצוי הולם (; יש לציין כי גם שאר המועמדים היו ראויים, ורק חבל לי שלא היה זמן לתת לכל אחד מהם דקה או שתיים לספר על הפרוייקטים שבגינם הם זוכים לעמוד על הבמה.

למסיבת מפתחות ההצפנה הגיעו השנה אנשים חדשים שאין לי חתימות שלהם, כך שמסתבר שעדיין אפשר להרחיב את ה-Web of Trust בתוך הארץ. תודה לשי על הארגון.

חלק נוסף שהיה מאוד מוצלח מבחינתי היה הארוחות הקבוצתיות שהיו לאחר הכנס. תענוג לראות אנשים דואגים לשמור על מסגרת של קהילה… זה חשוב לא פחות מאשר הצד הטכני.

אם חשבתם שבזה הכנס נגמר, אז יש לכם טעות. נשאר עוד לערוך ולפרסם את הסרטים של ההרצאות, לרכז את המצגות של המציגים באתר הכנס, להעלות את התמונות של הפוטו רצח ולחתום על מפתחות ההצפנה. מספיק עבודה לשבוע הקרוב.

חשוב לי להזכיר את האנשים שעמלו כדי להביא לכם את הכנס: שחר, מריאנה, רם-און, מיטל, גיא וצוות הצילום (מצטער, לא הצלחתי לעקוב אחרי המשתתפים בצוות).

ברמה אישית, ההנאה שלי הגיעה בעיקר מלקבל פידבק טוב מאנשים על הכנס, ולשמוע שהם נהנו ושהכנס ענה על הציפיות שלהם ואף עבר אותן. אני אשאיר לכנסים בחול את ההנאה מהלקשיב להרצאות…

פוסטים קשורים: יהודה, מאיר קריחלי, צחי אשר, ראובן לרנר, אורון פלד, עירא אברמוב, שלומי לובטון (והבן שלו), ארתיום טונקיך, עידו קנר, אילן שביט, שושנה פורבס, מיטל בורבין, רם-און אגמון, שלומי ישראל, דורון אופק, גיא שפר, ג'בקה, קובי זמיר וכתבה בקפטן אינטרנט.

  1. 07/08/2008 ב- 9:27 pm

    שלום ליאור

    לגבי לוחות הזמנים: בגלל שאנחנו בישראל צריך לפרסם לוחות זמנים לפי הכללים הבאים:
    אם רוצים להתחיל ב- 09:30 לפרסם שמתחילים ב- 08:45…
    אם מתכננים לכל הרצאה 30 דקות – צריך להקצות לכל מרצה 20 דקות מכסימום, וכך הלאה…

    לסיום יש לי רק שאלה קטנה: השתתפתי במסיבת המפתחות אך לא ברור לי איך ממשיכים מכאן…

    תודה רבה על ההשקעה הגדולה,
    אילן

  2. דורון
    07/08/2008 ב- 9:36 pm

    היי ליאור ..
    יופי שנחת ..
    אני לא יודע לגביי שאר המרצים , אבל כשאני מרצה על במה , תאמין לי שאני לא רואה אותך או כל אחד אחר שעובר .
    אני לא יודע , אבל אני כל כך מרוכז בקהל , בלהעביר את מירב המידע בזמן הכי קצר ובצורה הכי בהירה – שגם אם היית עובר שם עם שלט בגודל מטר על מטר לא בטוח שהייתי רואה .. ואם הייתי רואה – לא הייתי מבין.
    רק אחרי ההרצאה שלי , כששחר הוריד אותי , כששיחזרתי את מה שעבר , נזכרתי שעברת ליד הבמה ואני אפילו אמרתי משהו , אבל הייתי כל כך מרוכז במשהו אחר , שזה אמנם משהו שראיתי .. אבל כאילו שהוא לא נקלט אצלי .
    אם זה לא היה בסדר , אני מצטער .

    (לי אישית אין שום בעיה שיורידו באגרסיביות , כמו ששחר עשה .. כי אם לא עושים את זה ,, אני יכול ממש להמשיך ולדבר בלי לשים לב .. )
    – דורון

  3. Lior Kaplan
    07/08/2008 ב- 9:39 pm

    אילן – אנחנו אנשים חכמים, אפשר לדעתי להסתדר עם התראות של 5 דקות לסיום וזהו. אולי כדאי גם גם להוסיף התראה של 10 דקות. פרטים לגבי המפתחות אני אשלח לך במייל.

    דורון – הבנתי. בפעם הבאה אני אעשה אחד משניים: אדאג לבלונדינית שופעת שתמשוך את תשומת ליבך או אארגן דלי מים בתור תזכורת במיוחד עבורך. הולך?

  4. דורון
    07/08/2008 ב- 10:13 pm

    אין בעיה ,
    אבל לך על הדלי .. .בלונדיניות כבר לא עושות לי את זה .
    🙂

    – דורון

  5. 07/08/2008 ב- 10:30 pm

    ליאור
    לצערי רוב הישראלים לא מקפידים על לוחות זמנים (זה לא קשור לחוכמה אלא למנטליות). כמובן שאינני רוצה "להכתים" את כולם, אבל מספיק שמספר אנשים לא מקפידים על לו"ז כדי שכל התכנית נדפקת.
    יצא לי ללמד לא מעט בעבר. כשתיכננתי הפסקה של 15 דקות הייתי מכריז על 5 דקות הפסקה. אחרי 10 דקות הייתי קורא לתלמידים לכיתה ובדיוק אחרי 15 דקות הייתי ממשיך בשיעור…

  6. 07/08/2008 ב- 11:52 pm

    תמיד אמרתי ש http://bsh83.blogspot.com/2008/07/blog-post_01.html אבל להשתמש בבלונדיונית להגדרת זמני הרצאה …

  1. 13/08/2008 ב- 10:09 pm
  2. 07/08/2009 ב- 5:15 pm
  3. 18/01/2017 ב- 9:11 am

כתיבת תגובה