Debconf18 – יום ראשון

את היום הראשון של הכנס פתחתי כרגיל בדוכן הרשמה (front desk) והייתי שם עד הצהרים כדי שהצוות ירשום את הגל אנשים שהגיעו.

לצערי הכנסים של דביאן נפתחים מאוד בעצלתיים מבחינת תוכן – יש הרצאת/טקס פתיחת ואחרי אין ישר רצף גדול של הרצאות אלא טפטוף קטן של נושאים והרצאות. קצת מאכזב מבחינתי. ומצד שני, אפשר לי להתחיל לעבוד על החבילות של עברית בדביאן בלי לדאוג לפספס תוכן כלשהו. אבל לפני שאפשר לעבוד על החבילות, צריך לייצר סביבה מתאימה. לקח לי זמן להוריד חלודה לגבי מה צריך, ואיך לייצר משהו שיודע לבנות בתוך chroot (גם כדי שהבניה תהיה נקייה, וגם כי אני משתמש ב-testing בעוד שהבניה נעשית ב-unstable). בעזרת כמה תזכורות מ-Bálint הכל הסתדר, ויש סביבה עובדת עם sbuild.

השלב השני היה להתחיל להמיר את ההיסטוריה של הצוות מ-SVN ל-GIT ואז לדחוף את זה לשרת ה-GitLab החדש של דביאן. עשיתי את זה בנפרד עבור כל חבילה, כאשר הראשונה בתור היא Hspell כי צפריר הספיק להכין את הרוב מראש. ואחר כך עבדתי על המרת Culmus כי לא הייתי רוצה שהגרסה הבאה תצא בלי פונטים בעברית (על הדרך כבר הועלתה גרסה 0.132). כל המאגרים זמינים תחת Debian Hebrew Packagers בכתובת https://salsa.debian.org/hebrew-team . למי שצריך לעשות משהו דומה, הכלי להמרה היא git svn clone ואפשר להשתמש בהוראות שיש באתר git-scm.com בכתובת https://git-scm.com/book/en/v2/Git-and-Other-Systems-Migrating-to-Git . על בסיס הפקודות שלהם עוד עשיתי כמה שינויים קלים, אבל החלקים החשובים נמצאים שם.

בין לבין שמעתי את הדיווח השנתי של Chris Lamb במסגרת תפקידו כ-Debian Project Leader. בין השאר גיליתי שם כי דביאן תחגוג השנה יום הולדת 25 באמצע אוגוסט, וישר החלטתי לפתוח event כדי לחגוג עם עוד אנשים. נתראה שם בקרוב (: בנוסף, גיליתי כי המעבר של דביאן ל-GitLab נובע בין השאר גם מהשינוי שלהם בנושא ה-Content License Agreement ושינוי ל-Developer Certificate of Origin מה שמאפשר ליותר אנשים לתרום קוד בלי לוותר על הזכויות שלהם או לקרוא מסמך משפטי כבד. שאפו ל-GitLab, ואיזה כיף לעבור לעבוד במערכת מתקדמת.

Debconf18 – קדם כנס

הכנס השנתי של דביאן, Debconf, מתקיים השנה בפעם הראשונה באסיה (Hsinchu, Taiwan). הישג מכובד לאחר שנים של אירופה / ארה"ב ולפעמים דרום אמריקה. וגיוון מבורך בהמשך לכנס בדרום אפריקה לפני שנתיים. כלומר הפעם טסים לכנס מזרחה ולכן גם כולם סובלים מג'ט לג חמור יותר. לצערי זה גם גרם לי לתרום הרבה פחות בדוכן הרשמה (front desk) למרות שזה אחת ההתנדבויות הקבועות שלי.

היום הפתוח התנהל בחלקו בסינית, כך שאפילו לא ניסיתי ללכת להרצאות (גם לבודדות שהיו באנגלית), ובמקום זה התמקדתי בקצת שיחות עם אנשים (למרות העייפות). הספקתי לדבר עם Bálint Réczey שעובד עבור Canonical בצוות Ubuntu Foundation שאחראי על הסנכרון עם דביאן והתרומה של שינויים לקהילה. גם ניצלתי את ההזדמנות כדי לשמוע באיזה כלים הם משתמשים בפעילות, כדי לתזכר את עצמי. אחרי כמעט שנה שלא נגעתי בחבילות, אני בהחלט חלוד (וגם צריך לסדר את סביבת העבודה על המחשב). אגב, קנוניקל מחפשים אנשים עובדים, אם מישהו מתעניין, צרו קשר בפרטי (יש אפשרות לעבוד מרחוק, ואוכל לעזור בסידורים הנדרשים).

בהמשך הערב ישבתי על באג שדיווח לקוח על פיצ'ר של PHP שלא עובד לו מול OpenSSL. תפסתי את Kurt Roeckx שאחראי על החבילה בדביאן וגם עושה עבודת upstream בכמה שנים האחרונות כדי לבדוק את הנושא. אחרי קצת שאלות מולו ובדיקות שלי הסתבר שהבעיה היא לא ב-OpenSSL אלא ב-PHP, ואחרי מספיק חיטוטים בקוד נפתח באג #76676.

לאורך היום יצא לי להכיר את הלן (Helen Koike), בחורה נחמדה שסיפרה שהיא לא מעורבת מאוד בדביאן, ובאה ללמוד קצת כי היא הולכת לעזור לצוות המארגן של שנה הבאה. תייגתי אותה כעוד מישהי שעושה עבודה כללית ולא משהו טכני (הקהילה מורכבת גם מכאלה) והמשכתי הלאה. יותר מאוחר בערב, בשיחה רנדומלית גיליתי שהיא עשתה פעילות על הקרנל במסגרת Outreachy, תרמה דריברים, עובדת ב-Collabora בצוות שמתעסק עם הקרנל וכו'. היא פשוט צנועה לאללה. ניסיתי לדחוף אותה לתרומה בצוות קרנל של דביאן והיא אמרה שהיא לא יודעת לארוז חבילות. הסברתי לה שהיא יודעת לתקן באגים בקרנל, וזה תרומה משמעותית לצוות. בנתיים מישהו אחר יכול לארוז. ויותר חשוב לתקן באגים.

במקביל, למדתי כמה מהר אנחנו מתייגים אנשים לפי המקום שנוח לנו לתייג אותם. ומצד שני, שיש אנשים (ויתכן שבעיקר נשים) שהם סופר צנועים ולא מספרים על כל הפעילות והיכולות שלהם וכך דברים מתפספסים (ברושם הראשוני ומעבר).

לסיום הערב, עשיתי תיאום עם צפריר לגבי החבילות של עברית בדביאן שדורשות תשומת לב בעקבות מהעבר מ-Alioth ל-Salsa שעל הדרך סגר את רשימות התפוצה הצוותיות וגם מכריח את כולם לעבור ל-GIT. כאשר המטרה היא לעשות את המיגרציה, לתקן את הבאגים שדווחו מולן כתוצאה מכך, שגם מונעים מהן להכנס ל-testing (ולכן לגרסה הבאה של דביאן). והדבר משמעותי, כי תהליכי ה-freeze מתחילים בספטמבר. בסופו של דבר, אני הולך להקדיש את הזמן לחבילות, בעוד שצפריר יתעסק בדברים אחרים שלו. שזה סה"כ הוגן, כי במהלך השנה לא יצא לי לתרום כלום לתחזוקת החבילות האלה.

מי שרוצה לעקוב אחרי הכנס מרחוק, אז הלוח זמנים נמצא בכתובת https://debconf18.debconf.org/schedule, רק לא לשכוח שהכנס מתקיים באזור זמן +8, כלומר 5 שעות לפני ישראל (ריאלית, אפשר לצפות בהרצאות של אחרי ארוחת הצהריים כאן, שזה 9 בבוקר בישראל).

Document Freedom Day

לאחרונה כתב Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו : "הממשלה אישרה היום את הצעתי להנגיש לציבור את כלל החומרים הארכיוניים בעניין קליטת העליות הגדולות בראשית שנות המדינה. כל המסמכים יהיו נגישים לחלוטין לכל אדם בישראל ובעולם. כפי שעשינו בפרשת ילדי תימן כך נעשה גם פה."

אך בעוד מסמכי נייר אפשר לקרוא תמיד (למעט ענייני נזקים פיזיים), את המסמכים הדיגיטלים לא בטוח שנוכל לקרוא. יום חופש המסמכים מדבר בדיוק על החלק של "נגישים לחלוטין לכל אדם". האם נוכל לקרוא את המסמכים שהממשלה יצרה לפני 20 שנה עם Microsoft Word 6? מה לגבי מסמכים שנכתבו בשנות הש-80 וה-90 המוקדמות? (לדוגמה: מסמכי העלייה הרוסית, תיעוד שקשור למלחמת המפרץ). הבעיות כמובן גם קיימות בגרסאות מאוחרות יותר של התוכנה.

בדיוק לשם כך ישנו שיח על פורמט מסמכים חופשי, כזה שנתמך על ידי מספר גופים, ממומש על ידי מספר תוכנות (קנייניות וחופשיות) ומאפשר גישה למסמכים גם אם יצרן או תוכנה מסויימים מפסיקים פעילות. מאז "מלחמות" הפורמטים של העשור הקודם, מדינות רבות באיחוד האירופי כבר הגדירו תקן מחייב למסמכים (לפעמים יותר מאחד) כדי לוודא שכולם יוכלו לקרוא את המסמכים ללא צורך בתוכנה קניינית בתשלום.

לשמחתי, גם ב-Microsoft Word יש בשנים האחרונות תמיכה ב-ODF, כך שנשאר בעיקר להגדיר את הפורמט כמחייב לכל הרשויות. האם Israel State Archives – ארכיון המדינה ירים את הכפפה?

(ה-28 במרץ הוא יום חופש המסמכים #OpenStandard #ODF )

קוד פתוח בכנס האזרח 360 של רשות התקשוב הממשלתי

הייתי היום בכנס האזרח 360 של רשות התקשוב הממשלתי. מטרת הכנס היתה לדבר על היעדים של פרוייקט ממשל זמין, השקת קמפיין חדש של gov.il, התייחסות ליוזמת D5 ולנושאי ממשל פתוח.

באתי לכנס מאוד ציני, ורוב התכנים, הן של אנשי הממשלה והן של הדוברים הצליחו להפיג את הגישה. בעיקר דברי יאיר פראנק בנושא "פתוח לציבור כבררית מחדל". הכיוון נכון לחלוטין, גם אם הביצוע נמצא בתחילת דרכו באופן יחסי. גם היום יש חלקים שלמים שאינם נגישים לציבור בגלל מגבלות דפדפנים ו/או מערכת הפעלה. וזה עוד לפני שדיברנו על רבדים עמוקים יותר.

מכל הדברים, שקף אחד עשה לי את היום:

קוד פתוח ברשות התקשוב הממשלתי

אחרי כ-15 שנה שלי מול הממשלה בערוצים שונים (כמו ועדות של הכנסת, משרד האוצר וכו') אני זוכה לראות את זה על סדר היום של רשות התקשוב הממשלתי. לא רק שזה על סדר היום, זה מוכרז באופן ציבורי על ידי ראש הרשות.

עם זאת, בעוד שהרשות היא צרכנית של קוד פתוח זה מספר שנים, נשאר החלק המאתגר – פתיחת הקוד והוצאתו לציבור. כאן עוד נדרשים מעשים ולא רק הצהרות. כרגע, התשובה העיקרית של הרשות בנושא שחרור קוד היא שהם עובדים על מדיניות קוד פתוח. תשובה שאני מקבל זה מספר חודשים טובים.

במקביל, יש גם מהלכי רקע שאני עושה מול הרשות באמצעות "קפלן ייעוץ קוד פתוח", אך עליהם לא ארחיב כרגע.

משימות קוד פתוח קלות – אוקטובר 2017

מכירים את זה שלפעמים יש דברים שאתם פשוט לא מגיעים אליהם? אז אחד היתרונות בקוד פתוח הוא שאפשר לבזר את המשימות לאחרים. כלומר אפשר לנסות, כי אף אחד לא חייב לך כלום.

זאת הרשימה של דברים שהייתי שמח לקבל בהם עזרה, ויעזרו לקדם כל מיני דברים שקשורים לקוד הפתוח:

1. עדכון התרגום לעברית של תוכנית ההתקנה של דביאן.
   קוד: https://github.com/kaplanlior/debian-installer
2. תרגום Public funding? Public code?
   אתר: https://publiccode.eu
   קוד: https://git.fsfe.org/pmpc/website/src/master/site/content
3. ליברה אופיס – מעבר על כל הבאגים ב-meta issues
   א. איסוף שם וכתובת המייל של המדווח על הבאג ואנשים בתגובות.
   המטרה של האיסוף היא יצירת מאגר של אנשים שיכולים לעזור לקידום התמיכה בעברית.
   ב. בדיקה אם צריך לשחזר את הבאג בגרסה עדכנית, ודיווח על כך.
4. PHP –  בדיקת עדכניות קבצי ה-NEWS לעומת ה-ChangeLog באתר (גרסאות 7.0, 7.1)
   לוודא שכל שורה שמופיעה בקובץ NEWS הגיעה ל-ChangeLog ולהפך. לחלק מהדברים יש נטיה ליפול בין הכסאות (לרוב זה עדכוני האבטחה)
   קוד: https://github.com/php/php-src
   שינויים: http://www.php.net/ChangeLog-7.php

תודה מראש לעוזרים

הסרטן ניצח: מיקרוסופט מצטרפת ל-OSI

ב-2001 התייחס סטיב באלמר מנכ"ל מיקרוסופט ללינוקס כסרטן בתגובה על הויראליות של רישיון ה-copyleft. מאז האמרה הזאת הפכה לחלק מתרבות ה-FUD שמיקרוסופט הפיצה בערוצי שיווק רבים.

16 שנה לאחר מכן, מיקרוסופט מצטרפת ל-OSI, הגוף שמגדיר האם רישיון כלשהו עונה להגדרה של קוד פתוח. מהלך זה מהווה נדבך נוסף להצטרפות של מיקרוסופט ל-Linux Foundation לפני כשנה ובמגמה של השנים האחרונות של קריצה לקוד הפתוח עם המעבר ל-Azure שמריץ לינוקס באופן משמעותי.

לקח כמעט שני עשורים, אבל המשפט "first they ignore you, then they laugh at you, then they fight you, then you win" מסתבר כנכון במקרה זה.

בדיוק מה ש-Red Hat העלו כסרטון פרסומת שלהם בשנת 2008 תחת הססמה Truth Happens:

Despite ignorance, ridicule, and opposition, truth happens. Open source continues to revolutionize the industry. Everyday, someone around the world chooses a proprietary solution restricted by patents, copyrights, and trademarks. At the same time, someone else around the world learns of open source and adopts its innovative, compelling technology.

תעדוף באגים בתמיכה בשפות מימין לשמאל בליברה אופיס

בעוד כעשרה ימים אציג בכנס ליברה אופיס את מצב התמיכה בשפות מימין לשמאל 2017, עם דגש על עברית כמובן. באחד מהדיונים שהיו לי השנה עם כמה מפתחים, הם ביקשו לראות תיעדוף של הבאגים הרלוונטים. בעוד שיש ריכוז של הבאגים בויקי של הפרוייקט, החלק של התעדוף דורש עדכון.

אשמח לעזרת הקהילה במספר נקודות:

1. עזרה במציאת באגים שאינם מופיעים במיפוי והוספה שלהם
2. דיווח על באגים בגרסה 5.4 או ענף הפיתוח (כרגע master).
3. עזרה בתעדוף הבאגים המופיעים במיפוי (אשמח לדיון בתגובות ואם צריך נעשה גם דיון ברשימת תפוצה).
4. עזרה בשחזור הבאגים בגרסה 5.4 או ענף הפיתוח, בחלק מהבאגים יש בקשה לוודא שהם עדיין בתוקף.
5. .לאסוף רשימה של אנשים שמעוניינים לעזור בפיתוח והתרגום של ליברה אופיס (טלגרם או רשימת תפוצה)

הויקיפדים החדשים

נתקלתי בפוסט של טל גלילי עם יוזמה בשם הויקיפדים החדשים, כאשר המטרה היא לאגד אנשים עם רצון לתרום לויקיפדיה (ויש להם זכות הצבעה) כדי לשנות את מדיניות המחיקות של ערכים.

פרטים אצל טל: https://www.talgalili.com/2017/08/1831

מאחר וזכות הצבעה מושגת על ידי ביצוע של 100 עריכות בתקופה של 90 הימים הקודמים, מדובר במשתמשים פעילים מאוד. כך שאני שאין כאן מתן יכולת השפעה לאנשים שלא עושים כלום.

אני רואה ביוזמה דווקא משהו חיובי מכמה סיבות:

1. איכפת לך מספיק כדי להצטרף ולתרום.
2. כדי להשפיע תצטרך לתרום דיי הרבה לויקיפדיה.
3. יש סיכוי שהיוזמה תביא דם חדש לקהילה.

בדומה לטל, גם לי התגובות הראשונות גרמו לקחת צעד אחורה בזמנו (2009) כפי שאפשר לראות בפוסט "על הרחקת תורמים מויקיפדיה העברית".

עם זאת צריך להבהיר, אלו אנשים חכמים, רוצים בטובת הכלל וממש נחמדים (פנים אל פנים). אבל לפעמים הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות. מאז שנכנסתי לקהילה, אני מגיע לחלק מהארועים, ובעיקר למפגש השנתי בקיץ ונהנה מכל אחד מהם.

Debconf 2019 בישראל – קול קורא לקהילה

למי שלא מכיר – Debconf הוא הכנס של השנתי של הפצת הלינוקס Debian. הכנס מתקיים מאז שנת 2000, כל שנה ביבשת אחרת. הכנס נמשך כשבוע ואליו מגיעים כ-350-500 משתתפים מרחבי העולם. לפני הכנס מתקיים ארוע מקדים בשם DebCamp הפתוח לחברי הפרוייקט שמגיעים לעבוד בשקט (וגם לעזור להקים את התשתית לכנס).

במהלך Debconf17 צפריר דיבר איתי על הבאת הכנס לישראל, דבר שחשבתי עליו מספר פעמים בשנים האחרונות (אך פסלתי). השנה החלטתי להרים את הכפפה והודעתי הצהרתית כי אנחנו (ישראל) מעוניינים להתמודד על הזכות לארח את הכנס ב-2019 וצפריר הציג את הרעיון העקרוני מול משתתפי הכנס השנה.

בפועל, מדובר בהגשת הצעה מסודרת עד לתאריך היעד בדצמבר הקרוב, כאשר ההחלטה הסופית היא בתחילת 2018. לאחר מכן, מתחילות חצי שנה של התארגנות לקראת (צוות גרעיני, מקום התכנסות ולינה, חסויות), נסיעה לכנס בטאיוואן (יולי-אוגוסט 2018) כדי ללמוד ולהתנסות (מתוך הנחה שלא כל הצוות הגרעיני היו מעורבים בכנסים קודמים) ושנה של סגירת כל הפינות, הרבה לוגיסטיקה ומנהלות ובסוף איזה שבועיים של עומס ולחץ משמעותיים אבל גם הרבה הנאה.

תהליך ההצעה מתואר כאן: https://wiki.debconf.org/wiki/BidProcess וניתן לראות דוגמאות להצעות של מקומות אחרים כאן:

• מונטריאול, קנדה (זכו ב-2017)
• פראג, צ'כיה (הפסידו ב-2017)
• שינג'ו, טאייואן (זכו ב-2018)
• קורטיבה, ברזיל (הפסידו ב-2018)

במהלך הכנס האחרון, פתחתי עמוד בויקי של דביאן כדי להתחיל לייצר את ההצעה עבור ישראל (כי עוד לא בחרנו עיר): https://wiki.debconf.org/wiki/DebConf19/Plans/Israel

כיצד ניתן לעזור?

1. להירשם בעמוד כמתנדב בצוות המקומי, כלומר להיות מוכן לעזור עד הארוע ובזמן הארוע.
2. להעלות רעיונות לחלופות עבור מקום ההתכנסות ומקום האירוח.
   שניהם צריכים להיות באותה עיר ואם אפשר אז אותו מקום או מקומות צמודים.
3. רעינות לספונסרים (רצוי כאלה שיש לכם קשר או יכולת ליצור קשר איתם).

לקראת דצמבר נעשה הערכת מצב של הצוות המקומי והחלופות כדי לראות אם הכל במצב סביר כדי להתמודד באופן פורמלי או שנדחה את ההצעה ל-2020 או 2021 (תלוי אם ישראל תחשב כאסיה או אירופה).

נקודה חשובה – הכנס אומנם מתמקד בדביאן, אבל מציגים בו פרוייקטי קוד פתוח נוספים רבים, לרוב בדגש על האינטראקציה בין הפרוייקטים אך לא רק. מוזמנים להציץ בלוח הזמנים של Debconf16 ו-Debconf17

Debconf17 – יום שישי

בהמשך לשיחה עם צפריר וטלעת פתחתי עמוד בויקי כדי לרשום את ההצעה של ישראל לארח את Debconf 2019, כרגע התוכן הוא מאוד צנוע וזה רק כדי שנכנס לרשימה של ההצעות. בהמשך צריך להתחיל לעבות את ההצעה.

מבחינת הרצאות שמעתי את ההרצאה של רומל לגבי הנדסת תוכנה נגד תוכנה חופשית שהיתה מעניינת בעקבות הביקורת שהיא הכילה. כמו שמחקר מצע שהמספר האידאלי של בדיקות קוד מקור הוא 6 אנשים ומעבר לכך אין השפעה וזה תוקף את הביטוי של מספיק זוגות עיניים הופכות כל באג לשטחי. היו לו עוד כל מיני הערות מעניינות כאלה וכמובן גם סקירה היסטורית של התחום.

דיברתי עם Karen Sandler לגבי הבאה של outreachy לישראל ואיך אפשר לגייס אנשים לפרוייקט בארץ.

בנוסף, קיבלתי הזמנה לכנס קוד פתוח ביוון בו ביקשו שאעזור קצת בלוקליזציה של כמה מדינות  הבלקן. כנראה שאסע (:

בערב ארגנו ארוחה לאנשי ה-FrontDesk והצטרפו עוד כמה אנשים, כך שהיה מוצלח. נראה שיש כבר מסורת של מסעדה אתיופית עבור החגיגה הזאת. הנסיעות לארוחה נוצלו כדי להבין איך לעשות פרוייקטי קוד פתוח מול האקדמיה כי אחד המשתתפים הוא מרצה באוניברסיטה בקנדה.

בלילה ניסיתי להתמודד עם העלאה של php-ssh2, בעיה שהצלחתי לפתור רק למחרת.