מסיבת בדיקות עבור ליברה אופיס

מועד השחרור של ליברה אופיס 3.5.0 מתקרב במהירות. כדי לתת דחיפה אחרונה לנושא התרגום, החלטתי לארח "מסיבת בדיקה" עבור גרסה 3.5.0RC1 שיצאה בתחילת השבוע. בעוד שהתרגום הושלם במלואו, מטרת הפגישה הזאת היתה בעיקר לבדוק את התרגום כדי לשפר את איכותו.

באירוע היינו 4 אנשים (אמיר, ירון, משה ואני). כל משתתף התקין את גרסה 3.5.0RC1 לצורך הבדיקות. משלב זה בעיקר התחלנו לשחק עם התוכנה כדי למצוא בעיות. ירון עשה את עיקר התיקונים על פי מה שאמיר ומשה מצאו, ומשה דאג לתעד דברים שירון לא הספיק לתקן. אני קודם כל התחלתי לבדוק תיקונים קודמים שנעשו והיו צריכים להיכנס לגרסה ובהמשך עברתי לתיקונים עם כולם.

לצורך הפעילות נפתח פתיל בפורום ליברה אופיס של whatsup, כך שהכל נעשה באופן שקוף, וגם עוזר לנו לתיעוד. היתרון בחיפוש בעיות בפתרון שלהם בקבוצה היא האפשרות להתעייץ באופן מיידי, כך שבאוויר רצו לא מעט התלבטויות, החל מכתיב נכון ("עם י' או בלי"), דרך אופן התרגום הנכון של מושגים שונים ועד חיפוש אחר תרגום ביטויים שישמעו טוב יותר בעברית (לדוגמה – מעבר עמוד לעומת שבירת עמוד).

כל התיקונים יכנסו ישירות לגרסה 3.5.0RC3 שגם אמורה להיות הגרסה הסופית עבור 3.5.0. סה"כ, אני מאוד מרוצה מההתקדמות בתרגום, גם אם תמיד יש עוד לאן להשתפר (בכל זאת, כמעט 30,000 מחרוזות). לשמחתי, יכולתי לתת למשתתפים מדבקות של LibreOffice כמתנה סמלית על התרומה לפרוייקט.

באירוע זה, רוב תשומת הלב הופנתה ל-Writer, ואני מקווה לעשות עוד אירוע דומה שיכלול גם חלקים אחרים של התוכנה לקראת 3.5.1 שתצא במרץ.

התרגום של ליברה אופיס הושלם במלואו

התרגום של ליברה אופיס הגיע היום ל-100%, בדיוק כדי להיכנס לבטא הראשונה של גרסה 3.5.0. עד הגרסה הסופית (תחילת פברואר) יהיו בוודאי עוד שינויים קטנים, אך מכאן והלאה מדובר בעיקר בתחזוקה בלבד בעקבות שינויים של המפתחים ובהזדמנות מצויינת ללטש את התרגום עד לגרסה הסופית.

אני רוצה להודות לירון שהרבני – השותף העיקרי למלאכה בתקופה האחרונה וגם לאהרון דון, אור שפירא, אמיר אהרוני, מתניה מוזס, ואוהד על התרומות שלהם לאורך הדרך. תודה נוספת מגיעה לנתנאל שריכז את תהליך התרגום (ותרם הרבה מאוד בעצמו) עוד כשעבדנו ביחד על אופן אופיס (ז"ל?), מחרוזות שאחר כך עברו לליברה אופיס בירושה.

עבורי מדובר בסגירת מעגל מאחר וטענתי שנים רבות כי התרגום צריך להיות קהילתי, אך לטק מערכות היה ניסיון רע בעבודה עם מתרגמים חיצוניים, ומצד שני הופעל לחץ לספק ממשק עברי "סביר" (אם כי הנושא לא תוקצב). בסופו של דבר, הנושא הועבר לקהילה כאשר התקציב של טק מערכות הופסק ונתנאל ואני החלטנו להשתלט על הנושא (יוני 2010).

השינוי העיקרי בפרוייקט הקהילתי הינו העבודה על התרגום כחלק פרוייקט האם (אופן אופיס בהתחלה וליברה אופיס בהמשך) ועל פי לוח הזמנים שלו למתרגמים (שנגזר מלוח הזמנים להוצאת הגרסה). התרגום לגרסה 3.3 התחיל עם ירושה של התרגום של גרסה 3.1.1 מטק מערכות, כאשר יש לנו להשלים את השינויים שבוצעו בגרסה 3.2 ואלה שמבוצעים בגרסה 3.3. בעזרת ניקוי מחרוזות לא רלוונטיות עברנו את רף ה-80% ולראשונה עמדנו בדרשית הסף לחבילות שפה בבניה הרשמית.

הצלחנו להגיע ל-86% למועד המסירה הראשון של התרגום ובהמשך להגיע ל-90% לגרסה הסופית של אופן אופיס 3.3. זאת היתה פעם ראשונה בגרסאות 3 ומשהו שהגרסה כוללת חבילות שפה בעברית (דבר שהשפיע בעיקר על משתמשי חלונות). על הדרך ירון תרגם את המחרוזות היחודיות של ליברה אופיס, כך שהיינו בסדר גמור גם שם לגרסה 3.3.

גרסה 3.4 של ליברה אופיס זכתה לתשומת לב מועטה יחסית והסתיימה עם 93% (כולל ניקוי מחרוזות של הפרוייקט). זאת היתה תקופה לא ברורה אצל אופן אופיס ביחד עם ההודעה של אורקל על הפסקת התמיכה והתהיות לגבי עתיד הפרוייקט. ההכרזה על המעבר לקרן אפאצ'י הובילה להקפאה טכנית של כל הפעילות.

הפעילות על גרסה 3.5 התחילה עם 90% כתוצאה מהבדלים לגרסה 3.4. בכנס של ליברה אופיס בספטמבר התחלתי לעבוד על המחרוזות והמצב הגיע ל-92%. לאחר החגים התחילה עבודה משותפת לקראת הגרסה (אם כי לא חשבתי שנגיע ל-100%). כחודש לאחר מכן הגענו כבר ל-95%, עוד 10 ימים והגענו ל-96% (גרסה 3.5.0 בטא0) ומפה נהיינו חמדניים ופתחנו במרתון בו נעשו 4% האחרונים ב-10 ימים – בדיוק בזמן לגרסה 3.5.0 בטא1). על הדרך הספקנו גם להתחיל תהליך של בדיקת התרגום וליטוש שלו מול בטא0 (טעויות הקשר, יישורי קו וכו').

מפה ממשיכים בעיקר בתהליך הליטוש של התרגום הענק הזה (כמעט 29,000 מחרוזות), ובמקביל עוברים להתמקד בנושא בדיקות האיכות וחיפוש בעיות בתמיכה בשפות מימין לשמאל. רשימה בעיות ידועות/מדווחות זמינה דרך הויקי של עמותת המקור. שאלות ודיווח על בעיות אפשר לפרסם בפורום ליברה אופיס ב-whatsup.

הצפנה בתוכנה חופשית (2)

לפני כשנתיים פרסמתי פה על עבודה לאוניברסיטה שכתבתי בנושא הצפנה בתוכנה חופשית. החודש העבודה מתפרסמת גם במסגרת הגיליון ה-27 של Digital Whisper. אני שמח לראות כי הטקסט שנכתב בזמנו מספק עניין גם היום, ועוד יותר מרוצה מהרישיון החופשי שבחרתי עבורו (CC-BY-SA 3.0) וכי הוא אכן מופץ הלאה. קריאה מהנה.

הגדרות פונטים בליברה אופיס

קיבלתי מ-Caolán McNamara מייל על בעיה שהצגתי במסגרת ההרצאה שלי בכנס ליברה אופיס והיא שאין תצוגה של טקסט CTL בהגדרות הפונטים, למעט מצב בו נבחר טקסט CTL. קאולן, שמועסק ע"י רד האט ועובד לאחרונה על הנושא של CTL בליברה אופיס, שלח לי צילומי מסך לתיקון שהוא עשה ואמור לשפר את המצב.

מבחינתי, למעט העובדה שחסר רווח לאחר המילה אלף, המצב החדש הזה טוב מאוד. כמובן שצריך גם לראות אותו עובד, אבל זה עדיין שיפור רציני.

כנס ליברה אופיס – יום שלישי ואחרון

היום השלישי של הכנס התחיל עבורי בעצם עוד בלילה שלפני כן עם לא מעט שעות כדי לסיים את המצגת שלי בנושא בעיות RTL. לכנס עצמו הגעתי באיחור קל, כך ששמעתי רק חלק מההרצאה בנושא שיפור מחזורי הפיתוח והבדיקות. אם כי לדעתי לא היה משהו חדש בהרצאה, אלא בעיקר עוד דרך לחפש את האיזון בין השניים. לאחר מכן שמעתי את ההרצאה של פלוריאן על התשתיות של TDF שכוללת כמה נותנים מרשימים ובהם העובדה שהתשתית עמדה בעומס של ההכרזה על ליברה אופיס, וגם את אפקט הסלאשדוט שהגיע אחריו, באופן מפתיע המצגת כבר צברה 10,000 צפיות דרך slideshare.

בשלב הבא היו שתי הרצאות שרציתי לשמוע. הראשונה על מטלות פיתוח ללא מפתחים והשניה על העתיד של Writer. בגלל סיום מוקדת של הרצאה אחרת, הצלחתי להקשיב לחלק מההרצאה הראשונה ולהמשיך להרצאה השניה במלואה. ההרצאה על Writer היתה מעניינת, והוצגו שם חלק מהפיתוחים של התוכנה במסגרת גרסה 3.5 שתצא בפברואר. ההרצאה הבאה היתה על הפינות הקשות של ליברה אופיס ואיך אפשר לטפל בהן. בסוף ההרצאה אנשים מהקהל העלו בעיות שונות שדורשות טיפול. אני העלתי את הנושא של חוסר עקביות של ה-Format Paintbrush שאינה מכילה עיצובים שונים כאשר הם דורשים להסיר תכונות מסויימות מהטקסט (לדוגמה חזרה מטקסט מודגש לטקסט רגיל).

לאחר הפסקת האוכל שמעתי הרצאה על cross compile של אופן אופיס, אך היא לא ממש עיניינה אותי, וחזרתי לבצע את עבודת התרגום תוך כדי. השלב הבא בלו"ז היה ההרצאה שלי בנושא בעיות RTL. בעוד שבהתחלה לא הייתי בטוח אם אוכל למלא שעה בתוכן, הסתבר שזה היה בדיוק מה שהייתי צריך, כאשר סיימתי 5 דקות לפני הזמן ועברנו לשאלות והערות של הקהל (של המפתחים ליתר דיוק). במהלך המצגת החלטתי פשוט להדגים את הבעיות השונות במקום להציג אוסף של צילומי מסך. כמעט כל ההדגמות שלי עבדו, והיו כמובן כמה שטעיתי בהם וכמה ששכחתי להציג, אבל לא נורא. בכל מקרה, להרצאה הגיעו המון אנשים יחסית לכנס כך שהייתי מרוצה.

בסופו של דבר נראה שההרצאה היתה מועילה ביותר כי חלק מהמפתחים הבינו קצת יותר לעומק את הבעייתיות הקיימת עם RTL והממשק שלו. מצד שני, המפתחים ביקשו הרבה עזרה לגבי בדיקות של ענייני RTL, כך שזה בטח ידרוש לא מעט זמן בניגוד לשגר ושכח של דיווחי באגים. נראה שבקרוב אתחיל להתקין את הבניות הליליות של ליברה אופיס כדי לעקוב אחרי הפיתוח של גרסה 3.5 מקרוב.

הרצאת הסיום של סימון פיפס לא חידשה במיוחד, למעט איזה דרישת שלום מהחבר'ה של אופן אופיס אצל ה-ASF. לאחר סיום הכנס נשארתי קצת לעבוד על נושא התרגום, ולאחר סגירת המקום הלכתי לאכול ארוחת ערב עם שני חבר'ה מדביאן. תענוג להיפגש עם אנשים מהרבה פרוייקטים שאני משתתף בהם.

כרגע אני עובד על גרסה נוספת של המצגת כדי להפוך את כל ההדגמות החיות שעשיתי למשהו שאפשר להכניס לשקפים וזאת כדי לפרסם את המצגת.

כנס ליברה אופיס – היומיים הראשונים

היום הראשון של הכנס נפתח במספר מילים של כל משתתף על עצמו, הפעילות הכללית שלו והפעילות שלו בליברה אופיס (או אופן אופיס, כי הרבה חבר'ה פעילים מספר רב של שנים). יש דיי הרבה חבר'ה מעניינים בקהל, כולל נציגים של מדינות ועיריות שרוצים להבין את הפרוייקט יותר לעומק, וגם נציגים של חברות מסחריות רבות שמשתלבות בקהילה.

הרצאת הפתיחה היתה סקירה של הפעילות בשנה האחרונה, מאז הפיצול מאופן אופיס, גם מבחינת העמותה (TDF) וגם מבחינת הפעילות שקשורה בליברה אופיס. בסה"כ מרשים מאוד לראות איך פיצול של פרוייקט מצליח להתרומם בעוד שהפרוייקט המקורי מת לחלוטין (ועכשיו, לאחר מהעבר ל-Apache, עוד לא ברור איך הם יתקדמו).

הלוגיסטיקה של הכנס עוד דורשת שיפור, בעיקר בגלל שהקנטינה מעולה למפגש חברתי, אבל מאוד קשה לעשות כאן הרצאות מקבילות, כאשר אין הפרדה אקוסטית בין המרחבים של ההרצאות השונות. השימוש בשני מקומות לכנס גם אינו אופטימלי, בעיקר כי לא בנו נכון את האפשרות להתנייד ביניהם. בקיצור – צריך להחליט באיזה מיקום אותה לאורך כל היום (ביום השני עשיתי את הטעות של לנסות ולעבור באמצע היום…).

לאחר הפסקה של חצי שעה כתוצאה מחור בלו"ז (קטע לא ברור כשזה מיד לאחר הרצאת הפתיחה של הכנס), הגיעה הרצאה בנושא הלוקליזציה, שהיתה טכנית מאוד. לאחר מכאן היה BoF בנושא לוקליזציה שלמרות שמעט אנשים הגיעו אליו, היה מוצלח ביותר ורוב הנקודות שהועלו בו הוצגו בהרצאת בזק ביום שלמחרת ע"י Andras (אחראי הלוקליזציה).

בחלק שלאחר הפסקת הצהריים הלכתי להרצאה בנושא "מצב האומה" של Impress. בעוד שלרוב ההרצאה הקשבתי בחצי אוזן כי היא מאוד טכנית, בחלק של השאלות והתשובות החלטתי להיות קצת חוצפן לשאול אותם מה עם תיקוני באגים במקום כל הזמן להוסיף פיצ'רים, כאשר הזכרתי להם את העובדה שרוב הפיצ'רים אינם רלוונטים לרוב המשתמשים (וזה גם משהו ידוע על אופיס של מיקרוסופט).

התשובה היתה שכמובן עושים תיקוני באגים, והציעו לי להצטרף ולעזור, משהו שאני לא יכול לעשות בגלל שאני לא אוהב לתכנת. אך במקום זאת הצעתי את עזרתי במיון באגים או כל דבר אחר שהמפתחים צריכים שאינו דורש תכנות. לאחר ההרצאה עשיתי שיחת המשך עם Thorsten Behrens שלאחר כמה דקות של שיחה על הצעה העזרה חיבר אותי ל-Christoph Noack ואיתו כבר דיברתי כשעה ומשהו על איך מקדמים כל מיני נושאי שמישות בתוכנה או PaperCuts כמו שמישהו הגדיר זאת (אם כי יש לנו הגדרה טיפה שונה מזאת של אובונטו). בנתיים הצטרפתי לרשימות העיצוב והייעוץ של הפרוייקט כדי שאוכל לעזור טיפה במה שהולך שם, ולאחר הכנס נראה איך מתקדמים באיסוף בעיות קטנות אך מעצבנות בליברה אופיס.

שאר היום היה מבחניתי זמן מעולה לעבודה, כאשר העובדה שאני יושב בהרצאה מבטלת חלק גדול מההפרעות (אנשים לא ניגשים לדבר איתך וכו'). להרצאות הקשבתי בחצי אוזן, כך שמידי פעם שמעתי דברים מעניינים ועשיתי הפסקה בעבודה. במקביל למצגת שלי שעבדתי עליה, התחלתי לעבוד על התרגום לעברית של גרסה 3.5 שתצא בפברואר.מצב התרגום השתפר בכמעט 2% (כ-350 שינויים שנעשו) ועומד כרגע על 92% (התרגום של גרסה 3.4 עומד על 93%).

במהלך הרצאות הבזק קלטתי שאת אחת המצגות מעביר הבחור שאורז את החבילות של Iceweasel בדביאן, ולא מזמן עבר לעבוד במוזילה. תפסתי אותי לשיחה קצרה לאחר מכן, גם כדי קצת לשמוע פרטים מאחורי הקלעים של מוזילה ושל הפעילות שלו בדביאן וגם כדי להגיד לו תודה, כי אני משתמש קבוע בחבילות שלו (:

באירוע בערב שהתקיים בחסות מחוז Île-de-France (שפריז שייכת לו), נחשף המימוש הראשוני של LOOL, ראשי תיבות של LibreOffice OnLine – גרסה וובית של ליברה אופיס. אומנם זה עוד לא מוצר שלם, אבל כבר בשלב זה הוא נראה שעובד ועובד יפה. המחוז איל-דה-פראנס עובד על שילוב של ליברה אופיס בענן מחשוב, כולל פיתוח של הרחבה לתוכנה כדי להעביר מסמכים לענן ובחזרה, והרכיב הנוסף הוא העבודה עם התוכנה דרך הדפדפן.

את היום השני התחלתי ב-IRILL, מרכז מחקר בנושא קוד פתוח בצרפת. על הדרך פגשתי שם כמה מפתחי דביאן, כולל מי שכרגע מכהן כראש הפרוייקט. נחמד לפגוש אנשי תוכנה חופשית בכל מקום…

מבחינת הרצאות לא היה לי יום מוצלח, גם כי פספסתי הרצאה אחת שרציתי (נכנסתי לחדר הלא נכון, והתברר לי שהחדר הנכון הוא שתי קומות מתחת). שאר היום עבר בהקשבה בחצי אוזן לכמה הרצאות ועבודת תרגום עצבנית במקביל. בניגוד ליום הקודם, הפעם גם בדקתי כל מיני דברים ברמת הקוד.

הסיבה הראשונית היתה בכך שנתקלתי במחרוזות לתרגום שמדברות על דיסקטים (5.25 ו-3.5 ואפילו כונן קלטות), הלכתי לקוד להתחיל להבין למה לעזאזל יש לנו כאלה מחרוזות, בהמשך שלחתי שאלה בנושא לרשימת הפיתוח כדי לברר כמה דברים כדי ליצור טלאי בנושא. במסגרת תרגום אחר מצאתי שגיאה במחרוזת האנגלית, ושלחתי טלאי לתיקון, כולל גם מספר מקומות בהם המחרוזת מופיעה גם בשמות משתנים. בסוף היום יצרתי גם תיקון לענף של 3.3 שמטפל בעבודה שהתמונת רקע של ליברה אופיס עבור ממשק RTL מכילה את המילים BrOffice (השם בו הפרוייקט מופיע בברזיל) במקום הלוגו הרגיל של הפרוייקט (דוגמה לבעיה אפשר לראות בויקיפדיה, שהאמת שככה בכלל שמתי לב לבעיה).

באירוע בערב, אמרתי ל-Michael Meeks, אחד המפתחים כי אני שולח שאלות וטלאים לרשימת התפוצה אבל לא מקבל תשובות, וזה עוד אחרי העובדה שהוא ניסה לשכנע אותי לשלוח טלאים… עם שתיה ביד ובזמן שמחכים לפיצה, התיישבנו להתחיל לעבור על השאלות והטלאים.

השאלה לגבי הקטע של הדיסקטים הפכה לבדיקה דיי מקיפה של כמה קטעי קוד, וסיכום מה רוצים (ונראה שאפשר) להעיף. את הטלאי שיעשה את זה אני צריך ליצור בהמשך. שני הטלאים האחרים שלי הוכנסו ללא בעיה, ועל הדרך למדתי קצת GIT. בסיום הפעילות, הובטח לי סווטשרט של הפרוייקט בתמורה לטלאים (: חבל רק שהמידה היחידה שיש להם היא XL…

במהלך האירוע התחלתי בדיון לגבי חבילות השפה של הפרוייקט, שלדעתי צריך להגדיר להם קריטריונים מבחינת אחוזי תרגום. כאשר הבעיה העיקרית אינה עבור שפות חדשות (שכל הזמן מצטרפות לפרוייקט), אלא בהורדה של חבילות שפה קיימות וכיצד זה משפיע על המוטיבציה של המתרגמים. יש גם כמובן היבט שיווקי לנושא. בקיצור, צריך לראות איך דואגים לאיכות ואחוז התרגום בלי לפגוע בדברים אחרים.

בלילה גיליתי כי חלק מהתיקונים שעשינו לגרסה 3.3 של אופן אופיס לא הגיעו לגרסה 3.4 (ככה זה שעובדים הרבה עם ממשק עברי בשביל המצגת שלי על בעיות מימין לשמאל). דברים כמו "נטישה" עבור discard או כתיב מלא של מיספור ושל פיסקה. עשיתי תיקון זריז לגרסה 3.4 כדי שיכנס לגרסה 3.4.4, ובהמשך אעשה את התיקונים גם לגרסה 3.5.

כנס ליברה אופיס – קדם כנס

היום היה חצי יום של קדם כנס לכנס של ליברה אופיס. רוב הכנס יתקיים בקנטינה – הגרסה המקורית בפריז (La Cantine), שבעיקרו מדובר במרחב עבודה משותף לאנשי עסקים ולאנשי מחשבים (ובעיקר לאלה שהם שילוב של השניים). את הקנטינה קל לזהות מהרחוב – חלון זכוכית גדול עם אוסף של אנשים עם מחשב נייד פתוח מסביב לכמה שולחנות.

לאחר שאספתי את ציוד הכנס הרגיל, דאגתי להוסיף מדבקה של ליברה אופיס למחשב הנייד שלי, הצטרפתי לחבורה שיושבת מסביב לשולחן ועובדת. למעט סופי שאותה אני מכיר מדוכן של אופן אופיס ב-FOSDEM, שאר הפנים של אנשים לא היו מוכרים לי בכלל ומישהו אחד שאני כן מכיר עוד לא הגיע. אז בהתחלה קוברים את הראש במחשב הנייד כמו רוב האנשים (בכל זאת, נותנים לך חשמל ו-wifi בחינם).

לאט לאט מוצאים את הדרך ליזום שיחות עם אנשים, ומתחילים להכיר את הפנים מאחורי השמות של רשימות התפוצה. ישבתי עם הבחור שעובד על האתר החדש של ההרחבות של ליברה אופיס (מבוסס Plone). הוא סיפר לי קצת על הבעיות שיש לו, ואני סיפרתי לו קצת על הבעיות שנתקלתי בהן כשהעלתי את ההרחבה של רשימת המילים בעברית לבודק האיות (זהה לחלוטין להרחבה במאגר של אופן אופיס).

היה לנו דיון מעניין של השימוש בדגלי מדינות כלוגו לרשימות מילים של שפות שונות, ועל ההבדל בראיה האירופאית לבין הראיה המזרח תיכונית (בקצרה, הקשר בין שפה למדינה הוא בדרך כלל לא אחד לאחד ולכן מומלץ לא להשתמש בדגלי מדינה, שלא לדבר על כך שמייבאים נושאים פוליטיים רבים במקום להתמקד בשפה עצמה).

בנוסף, גם עברתי איתו על הנושא של לוגואים של ההרחבות וצילום המסך שלהם, כאשר האחרונים נראים בד"כ רע מאוד כתומנה קטנה ואינם מתאימים לתמונה בתוצאות החיפוש, בעוד שהלוגו בדרך כלל תפור על הנושא. את הבקשות לשינויים אשלח לו באופן מסודר בהמשך.

לאחר סשן קצר של שאלות ותשובות עם החבר'ה של ועדת ההיגוי של הפרוייקט, עברנו למסיבת הפתיחה. למי שתוהה מסיבה היא כינוי לכיבוד ושתיה חופשית (קלה ובירה). זה בדרך כלל מספיק כדי לאפשר לאנשים להרגע ולדבר אחד עם השני למרות שרוב האנשיים לא מוכרים.

יצא לי לפגוש את Andras Timer שהוא אחד מהאחרים של הנושא של בינאום בפרוייקט. מיד לאחר הפיצול הוא ואני התעסקנו ב-commit של תרגומים של אנשים ישירות ל-git ובשלב מסויים הוא פשוט עקף אותי בסיבוב ונהיה דה פקטו מי שאחראי על הנושא בליברה אופיס (ובהמשך גם אחרי על האינטגרציה עם ה-pootle). אני מאוד שמח שזה המצב, מאחר והוא באמת מוכשר בכל העבודה של ההתעסקות עם git, קבצי PO וכל המשחקים ביניהם.

לאחר שניסיתי להשיג איזה תיק שנראה מוצלח במיוחד, יצא לי בהמשך הערב לתפוס לשיחה את אחראי השיווק של הפרוייקט. מעבר לשיחת ה-freebies שהיתה מצחיקה, נהנתי לשמוע על הרקע של הבחור ואיך שהוא פיתח את יכולות השיווק שלו בעשר שנים האחרונות בזכות התנדבות בפרוייקט קוד פתוח (בהתחלה אופן אופיס, והיום המוביל של ליברה אופיס).

לקראת סוף הערב יצא לי לפגוש לכמה דקות חלק מהמפתחים הכבדים של הפרוייקט. משעשע אותי שהם מזהים את השם שלי מרשימות התפוצה, למרות שאני פעיל הרבה יותר בתרגום לעברית. טוב נו, כנראה משתלם בכל זאת לשלוח איזה טלאי ולהציק להם קצת. וכנראה שלהיות בעלים של שם שנראה מוזר לאירופאים גם עושה את שלו. את השיחות שאני רוצה לעשות איתם (יש כמה באגים שדורשים בירור, וקצת שאלות כלליות) דחיתי למחר בעקבות השעה.

הקשר הישראלי של תעודות ה-SSL המזוייפות

בשבוע שעבר התבשרנו על פריצה לחברת תעודות ה-SSL ההולנדית DigiNotar. בעוד שבהתחלה דובר על כ-200 תעודות SSL שזוייפו, שאר הכותרות התמקדו בהמשך ב-Gmail, שירות הדואר של Google, וזה בנוסף לבעיה הגדולה של ההולנדים, שהממשלה השתמשה בשירות החברה באופן נרחב למדי. במקביל, גוגל הצביעה על איראן כעל הגורם העיקרי מאחורי העניין, איכשהו זה נשמע הגיוני בתור האיש הרע הקבוע בעולם.

פוסט בבלוג של Gervase Markham, חבר צוות האבטחה של מוזילה מפרט אתרים נוספים שתעודות SSL זוייפו עבורם. מעבר לאתרים הצפויים (פייסבוק, טויטר וכו') ניתן למצוא בהם מספר אתרים ישראלים – אתר המוסד, אתר וואלה (ותעודה נוספת עבור שירותי הדואר) ואתר עמותת לחופש נולד שמנסה לאסוף מידע על נעדרי צה"ל.

נראה שמי שזייף את התעודות התעניין מאוד בדרכי תקשורת שונות, לרבות כאלה עם גופי ביון של ישראל (המוסד), ארה"ב (CIA) ואנגליה (MI6). על פניו, נראה כי הדבר מחזק את הערכה הראשונה לגבי מקור הפורץ, אך זה גם מראה שהוא "לא פראייר" ומנסה לתפוס אנשים בדרכים יצירתיות (כי ברמה הבינלאומית וואלה לא רלוונטית לשום דבר) באמצעות התקפות man-in-the-middle. התקפות אלה דורשות שליטה מסויימת במשאבי הרשת הכלליים (DNS לדוגמה) כדי לפעול על הרבה אנשים.

תעודות נוספות זוייפו עבור סקייפ, אתר הבלוגים הפופולרי wordpress.com, שירות השתלטות על המחשב הביתי logmein, שירותי הדואר של Yahoo, פרוייקט tor לחיבור אנונימי לאינטרנט ושירותים העדכונים של מוזילה ומיקרוסופט.

בהיבט של תוכנה חופשית בכל הסיפור, ניתן לראות כי צוותי האבטחה של הפרוייקטים השונים מגיבים במהירות לאירועים קריטיים, ולאחר מספר ניסיונות ליצור קשר עם החברה כדי לקבל הבהרות החליטו לבטל לחלוטין את השימוש בתעודות של החברה בדפדפנים. הפצות הלינוקס בצעו מהלך דומה (דביאן לדוגמה). בהודעה שלהם בנושא, גוגל ציינו לטובה את התגובה המהירה של מוזילה.

בסופו של דבר, כמשתמש תוכנה חופשית, אני מרוצה מאוד מרמת האבטחה שאני מקבל מהפרוייקטים הגדולים, בעיקר אלה שמחזיקים צוותי אבטחת מידע (שאגב, חלקם הגדול מתנדבים).

סיכום אוגוסט פינגווין 2011 (כנס עשירי ואחרון)

כמעט שבוע לאחר הכנס סיימתי את המטלות שקשורות להפקת הכנס: פנקס החברים עודכן ונשלחו קבלות לכל מי שחידש חברות בעמותה, נוצר עמוד יעודי בויקי עבור אוגוסט פינגווין 2011 שגם מכיל קישורים לרוב המצגות שהיו בכנס (ועוד הרבה דברים שרוב האנשים לא חשופים אליהם).

לכל המתעניינים בסרטי הוידאו – בדומה למדיניות של דביאן, הם יהיו מוכנים כשהם יהיו מוכנים. אתם מוזמנים לעזור לאבי בעריכה כדי לגרום לזה לקרות מוקדם יותר. כשזה יקרה, אני גם אדאג לחוב שלי לגבי הסרטים של אוגוסט פינגווין 2010 שמחכים לפרסום.

אבי אברהם לוקח את רוב חלק התודות עבור השותפות לארגון הכנס והדאגה ללוגיסטיקה ולכיבוד (ולעוד מיליון דברים קטנים שמצטברים להרבה). כמו כן הוא התרוצץ במהלך רוב הכנס כדי לדאוג גם לצילום שלו וגם לכיבוד (ותודה גם למשפחה שלו שעזרה). בנוסף ישנם מספר אנשים שהגיעו מוקדם בבוקר הכנס ודאגו לעזור (הבאת הציוד, תליית שלטים, הקמת דוכנים, סידור שולחן הכיבוד וכו'). מספר "קורבנות" סונג'רו על הדרך לפני ובמהלך הכנס וגם להם מגיעה תודה על העזרה (הקפדה על זמני הרצאות, הנעת אנשים, ספירת ראשים, איוש דוכן ההרשמה וכו').

לצערי את הכנס עצמו אני לא ממש יכול לסכם, ברובו לא הייתי נוכח אלא התעסקתי בדאגה לשאר הדברים או רק הקשבתי בחצי אוזן (תוך כדי סנכרון זמני ההרצאות ב-SMSים). למרות זאת אני אנסה לסכם את החלקים שכן הייתי מעורב בהם. וכמבן שאשמח לשמוע את הדעות של אנשים על הכנס ישירות אלי או (ואפילו עדיף) בדף המשוב (אני כבר שמתי שם מספר נקודות שהפריעו לי).

הלוגיסטיקה של הכנס עבדה סה"כ בסדר גמור, העזרה של הרבה אנשים בשעות הבוקר אפשרה להריץ דברים. רשימת הציוד והתיאום עם אבי עבדו ומעט עוד כמה עותקים של הלו"ז לא היה חסר לנו ציוד. מהרצאת הפתיחה הייתי מרוצה מאוד, אם כי נשכחו ממנה כבר דברים שחשבתי לשלב אותם רק בדיעבד. לשם שינוי הרצאה הפתיחה נכתבה יום לפני הכנס ובשעות בהן השמש זורחת ולא בשעות הקטנות של הלילה לפני הכנס. כמו כן, הכיבוד עם הלוגו של העמותה עשה לי את הבוקר והיווה הפתעה מוצלחת גם עבורי (לא היה בטוח שזה אפשרי).

ממה שקראתי אצל אחרים, נראה שהחלוקה בדוכן ההרשמה לשני מסלולים ברורים עבדה ואפשר למי שחידש חברות או שילם את דמי הכניסה לכנס לחסוך את התור. אולי כדאי בעתיד לעשות שתי עמדות נפרדות, אך הדבר תלוי במקום הפנוי ליד דלת הכניסה לכנס.

מבחינה טכנית ניסינו להמנע מהרבה בלאגן שהיה שנה שעברה, ולמעט הקטע שלא חשבנו על הממשק של Unity שאף אחד מאיתנו לא רגיל לעבוד איתו הדברים הלכו בסדר גמור (ולא היו בעיות חיבור בין המחשב למקרן או שהטקסט נחתך באמצע המסך).

כמות האנשים קצת אכזבה אותי מאחר וציפיתי לעבור את ה-200 באופן יפה, אך זה לא קרה, ומעניין אותי לדעת למה. האם זה אילוצים של אנשים או חוסר שיווק של הכנס. אין ספק כי שנקר נגיש הרבה יותר מאזור מכון ויצמן של השנים האחרונות וחשבתי שזה יאפשר להרבה יותר אנשים להגיע.

לו"ז הכנס היה טוב והכיל תמהיל של מגוון נושאים. היכולת להקצות חדר נוסף למסלול הטכני שדרג לדעתי את הכנס באופן משמעותי וגם אפשר לנו לקלוע לתחומי העניין של יותר אנשים. אני משועשע לשמוע ביקורות הפוכות על אותן הרצאות, אך זה כנראה סימן חיובי (ובוודאי עדיף על זה שכולם קוטלים איזה הרצאה). לצערי ההרצאה של מוזילה לא עמדה בציפיות שלי והדבר נובע מקצר בתקשורת בתוך מוזילה ומוחסר גישה שלנו לאנשים שלהם.

הרעיון של תומר לתמונה קבוצתית היה מעולה, אם כי צריך בפעם הבאה לשים את הצילום בצמוד להפסקה (וכנראה לפני) וזאת כדי לתפוס את מירב האנשים של הכנס, שחלקם מתפזר לאחר החלק הראשון או במהלך החלק השני.

למרות כל זאת, החלטתי שזהו הכנס האחרון בסדרה של אוגוסט פינגווין שאני מארגן (שנתיים כמארגן עיקרי ו-6 שנים של מעורבות כלשהי בארגון). בעיקר כתוצאה מחוסר המעורבות של הקהילה בהכנות שלפני הכנס שגוזלות זמן רב. וזאת בניגוד ליום הכנס עצמו, שם יש לי רק מילים טובות להגיד על חברי הקהילה.את המרץ שלי אני מתכנן להפנות בעזרה לאירועים שאחרים מובילים או לאירועים יעודיים שאני מתעניין בהם (כדוגמת כנסי המגזר הבטחוני או פורום Moodle), וזאת כמובן בנוסף לשאר התפקידים בעמותה שגם גוזלים לא מעט זמן.

יתכן שאני זורק את האשמה על חברי הקהילה ועלי להוציא יותר משימות החוצה, אך לפחות מניסיוני זה לא המצב ברוב המקרים ויש מעט מתנדבים לארגון דברים מראש (וכן, ביקשנו מתנדבים כאלה, אפילו פעמיים). ברוב המקרים גם מי שהתנדב בסופו של דבר לא עומד במשימה, כך שאני מקבל אותה בחזרה בסופו של דבר עם מעט זמן לבצע אותה והרבה לחץ כתוצאה מכך (ואני לא חושב שזה המקום לפרט).

זאת גם אחת הסיבות שהרבה דברים שאינם קריטיים לארגון הכנס עברו לבסיס של אם מישהו יתנדב לבצע זה יהיה, אחרת זה לא יהיה (חולצות לדוגמה). עניין נוסף, הוא שמספר אנשים מנסים לתת עיצות למי שכן עושה. כאשר מדובר בדבר נקודתי הדבר מבורך, אבל אני לא צריך מישהו שיושב מאוחרי ומנסה לנהל אותי בשלט רחוק ע"י הצעות רבות ושאלות "מה עם X?". מי שרוצה לעשות עושה והשאר בעיקר מדברים (או מרחיבים את הארכיון של רשימת התפוצה). למי שאין מה לתרום, שלפחות לא יפריע.

יש משהו אחד שמאוד רציתי לעשות לאוגוסט פינגווין ולא הצלחתי. לא התייאשתי ואני עוד עובד על זה. מקווה להפתיע את כולם לחיוב עם איזה מתנה מגניבה לחברי וידידי העמותה.

אוגוסט פינגווין – ההכנות

אוגוסט פינגווין בפתח (עוד 24 שעות), וההכנות מתקדמות במרץ. מזל שיש את אבי שעוזר בכל ההכנות (תודה אבי!):

• היינו שוב בשנקר כדי לסגור פינות אחרונות של התיאומים הלוגיסטיים (דוכנים, הגברה, בדיקה של חיבור המחשב למקרן וכו').
• אוספים את המצגות של המרצים כדי לעשות בדיקות טכניות.
• פרס המקור ותעודות הערכה מוכנים, אך אנחנו מוודאים שכל המועמים של פרס המקור יגיעו לכנס, לא כיף להעניק פרסים ותעודות הוקרה לרוחות רפאים.
• מתכננים את קניית הכיבוד, וחושבים איך לעזאזל מקררים 60 בקבוקי שתיה.
• מדפיסים שלטים (לו"ז, שלטי הכוונת מרכבת מרכז, שלטי 5 דקות עבור המרצים)

יאללה, עוד 36 שעות ואפשר יהיה לנוח קצת. לפחות עד וורדקמפ ירושלים ב-12 לספטמבר.

בנתיים עוד חסרים לנו מתנדבים ביום הכנס עצמו. הרשימה בויקי פתוחה, ואל תתביישו להוסיף את שמכם גם ליד קטגוריות שיש בהן אדם אחד או יותר. מי שיכול להגיע מוקדם לעזור בהכנות – יבורך. גם צריך מישהו שידאג לזמני השיחות במסלול ההרצאות הטכני. וכמובן אנשים שיעזרו באיסוף הציוד בסוף הכנס.