ראשי > Free Content, Information Science > ניצחון לחופש המידע

ניצחון לחופש המידע

מצאתי את הידיעה הבאה בכלכליסט:

אחד מאבני הריחיים סביב המחקר המדעי היא העובדה שמחקרים חשובים מתפרסמים בכתבי עת יקרים מאוד, ושכתבי העת הללו נוהגים, כמסורת וכאמצעי קיום, לשמור לעצמם את הזכויות על המאמרים. המשמעות היא שמי שרוצה לקבל גישה למחקר המדעי המתקדם ביותר צריך להיפרד מכמות נאה של מרשרשים. לא כל אחד יכול, וסוד גלוי הוא שהספריות האוניברסיטאיות בישראל, למשל, משקיעות פחות ופחות בכתבי עת, בדיוק בגלל נושא המחיר.

חבר הפרופסורים של MIT, המכון הטכנולוגי הנחשב של מסצ'וסטס, קיבל החלטה מהפכנית בנושא בשבוע שעבר. מעתה, כל פרסום של חבר ב-MIT יהיה פתוח לציבור, וחברי פקולטה שירצו לפרסם מאמרים בכתב עת "סגור", יצטרכו לקבל אישור מיוחד לכך. MIT שומרת לעצמה את הזכויות על המאמרים של חבריה, והיא תפתח אותם לציבור ללא תשלום.

בהצהרה שהוכנה על ידי MIT נאמר שעד כה, תעשיית המאמרים התנהלה באופן שבו המו"לים היו בעלי הכוח ולכותבים היה מעט מאד כוח. הפרופסורים של MIT, בעצם, הקימו איגוד לשמירה על זכויות היוצרים שלהם – ושינו את מאזן הכוחות. MIT מייצרת הרבה מאוד תוכן שכתבי עת מדעיים ירצו לפרסם – ועכשיו הם יצטרכו לעשות זאת בתנאיה-שלה. כולם, חוץ מהמו"לים, מנצחים.

אז לא מדובר בתוכן חופשי לחלוטין עם רישיון מתאים, אבל גישה חופשית זה כבר צעד מעניין מאוד בכיוון הנכון. למדקדקים – ההחלטה נכנסת לתוקף באופן מיידי ותעבור בקרה בעוד 5 שנים.

באותו עניין, מוזכר גם שארגון הבריאות של ארה"ב דורש החל מ-2009 כי כל המחקרים שהוא ממן (כלומר מכספי הציבור) יזכו בגישה חופשית. הסיבה העיקרית היא שהם מאמינים כי המחקרים ישפיעו באופן הכי רחב כתוצאה מפרסום שלהם, ואין כמו גישה חופשית כדי לאפשר לאנשים לקרוא את המאמר.

הלוואי והרעיון יאומץ גם בארץ (באוניברסיטאות ובגופי הממשלה)…

  1. a
    26/03/2009 ב- 9:43 am

    כרגיל, חופש מועיל ליוצרים. אמנם המו"לים נפגעים מכך באופן זמני – אבל אל דאגה, הם כבר ימצאו את הדרך לשוב ולהרויח.
    יש לזכור שזו החלטה לא כ"כ פשוטה, שכן גם הפרפסורים "הרויחו" מכך שהיו כתבי עת בעלי מוניטין, וכעת הדבר יכול להיפגע מעט.
    לדעתי, הפגיעה היא זמנית, ויוצר מודל בו כולם מרויחים, וגם יהיה אפשר להעריך את איכותם של כתבי העת.

  2. Lior Kaplan
    26/03/2009 ב- 10:11 am

    אתה צודק שהם הרוויחו מכך שבוצע פרסום בכתב עת יוקרתי, אך תמורתו הם הפסידו את זכויות היוצרים שלהם עם המאמר. ויש לזכור שאלה בכלל זכויות יוצרים של האוניברסיטה, ורגע, זה בכלל הזכויות יוצרים של מי שמימן את המחקר.

    בקיצור, שיטת הפרסום הזאת נעשתה בניגוד לאינטרס של מי שממן את המחקר, כי הוא לא שלט בתוצר הסופי. השיטה החדשה עושה צדק עם ממני המחקר (בין אם זה הציבור, האוניברסיטה או כל גורם אחר).

    לעניין המו"לים – אני בטוח שהם ימצאו דרך להסתדר ולהמציא את השוק שלהם מחדש. אם יש פתאום היצף של מאמרים, כתב עת שיעשה סינון קפדני יוכל להמשיך לשמור על מעמדו.

  3. חזי
    26/03/2009 ב- 1:05 pm

    פעם מדען היה צריך את הכוח של המו"לים כדי להביא את התגליות שלו אל ציבור המדענים, ולכן הוא היה מוכן לוותר על חלק מהזכויות שלו תמורת פרסום המאמר בכתב העת. אבל כבר די הרבה שנים יותר ויותר מדענים בוחרים לפרסם את התוצאות שלהם בארכיוני רשת (למשל http://arxiv.org ). פרסום כזה בדרך כלל נחשב הרבה פחות כי הוא לא עובר ביקורת מסודרת של עמיתים לפני הפרסום כמו בכתבי העת המסורתיים.
    (למי שלא מכיר את תהליך הביקורת של מאמר מדעי – יש הסבר יפה בוויקיפדיה:
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%9D )
    ללא הביקורת הזו כל אחד יכול לפרסם כל דבר, אפילו ללא שום ביסוס. כתוצאה מכך משתמשים בפורמט החדש בעיקר לפרסום מקדים של מאמרים חצי מבושלים כדי לקבל פידבק מהעמיתים לפני שניגשים לכתוב את המאמר האמיתי שיפורסם בכתב עת מסורתי.

    כמובן שכבר מזמן כולם קוראים גם את המאמרים שמפורסמים בכתבי העת המסורתיים דרך האתרים שלהם (בדרך כלל מורידים מהם PDF) ולא מחכים למאמר המודפס שיופיע על המדף בספריה. המו"לים עדיין מרוויחים טוב, כי האוניברסיטאות משלמות הון קטן על מנוי אינטרנט לכל כתב עת. וכך המול"ים הצליחו לשמר את המעמד שלהם בעידן האינטרנט (גם) בזכות העובדה שהם אלה שמארגנים את ביקורת העמיתים.

    רק בשנים האחרונות נפל האסימון והממסד המדעי התחיל להבין שבעצם אלא צריך את המו"לים כדי למנות עורך שיתווך בין המחברים למספר מומחים מתנדבים שיבקרו את המאמר. גופי מחקר עם תקציבים של מילארדי דולרים מבינים שהם מוותרים על הזכויות שלהם (או של הציבור שממן אותם) על עבודתם, תמורת שום דבר מלבד תיווך פשוט (וכל הצדדים עובדים עבור המו"ל, ללא שכר!)

  4. חזי
    26/03/2009 ב- 1:09 pm

    לאור כל זה אני חושב שאתם טועים לגבי יכולת המו"לים להסתגל למצב החדש. אני צופה שתוך עשור הם יהיו נפוצים בערך כמו סייסים אחרי המצאת המכונית.

  5. 26/03/2009 ב- 2:12 pm

    מי ישלם על מאמרים שיגיעו באיחור? תהליך השיפוט לוקח זמן. לא עדיף לפרסם קודם לציבור הרחב? ואם כן, מי צריך לקנות עותק של הירחון?

    כתב עת יכול לבקש גם תשלום ממחברים עבור פרסום מאמרים.
    סתם דוגמה שבה נתקלתי מהזמן האחרון שבה מצליחים לסחוט סכומים מסויימים ממישהו שבטוח שהמתמטיקה שהוא המציא (ליתר דיוק: חבר שלו המציא) נכונה:
    http://www.haayal.co.il/thread?rep=488332 .

  6. אופיר
    26/03/2009 ב- 6:24 pm

    חברים תרגעו עם העליהום הזה.
    נכון שזכויות היוצרים צריכות להשאר (אפילו חלקית) אצל הכותב או האוניברסיטה שמממנת את עבודתו, אבל זה לא אומר שצריך לוותר על מנגנון ביקורת העמיתים (peer review) שמבטיח איכות בעבודה ועל מנגנון העריכה והפירסום שמבטיחים טקסט וגרפים ברמה הולמת כך שכל קורא יוכל לבחון את הנתונים.
    אל תהיו כל כך בטוחים ש"העיתונים יסתדרו" ואיכשהו ימצאו מודל עיסקי אחר. קחו לדוגמא את מצוקת העיתונות הכתובה בכל העולם בעקבות עיתונות האינטרנט. למי שלא שם לב, בעיתונות האינטרנט האיכויות העיתונאית והעריכתית נמוכות ביותר, אבל זה מקובל על כולם כי זה באינטרנט ו'זה בחינם'. להבדיל, העיתונות המדעית חייבת לעמוד בסטנדרטים גבוהים יותר. בכל זאת, עליה מסתמכים אנשי מקצוע חשובים, כמו מפתחי ומאשרי התרופות שאתם לוקחים וגם אדריכלי הבנינים בהם אתם גרים.

  7. Lior Kaplan
    26/03/2009 ב- 8:39 pm

    זה שהמגנון לא יהיה אצל המו"לים, אינו אומר שהוא לא קיים – רק משנה צורה.

    כמו בכל מקום בו יש היצף מידע, ושקשה להעריך אותו – מי שיעריך אותו יכול גם לצבור לעצמו מוניטין וגם לעשות מזה כסף.

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: