ארכיון

Posts Tagged ‘תוכנה חופשית’

מאחורי הקלעים של Hspell

את Hspell, בודק האיות העברי, אני מאוד מעריך. גם מהסיבה הפשוטה שאני משתמש בו ומרוצה וגם מאחר שאני יודע איזה רכיב חשוב זה לתמיכה בעברית בעולם התוכנה החופשית.

אבל אם לרגע חשבתם שבניית בודק איות הוא משימה קלה, אז טעות בידכם. לא, זה לא בהכרח הקוד שקשה אלא העברית. עם 1.1 של Hspell גם פורסמה טיוטה למסמך בשם "‫סוגיות בכתיב חסר הניקוד‬". מסמך זה מסביר את נושאים של הכתיב בעברית שעומדים מאחורי Hspell. כך שהאתגר של איסוף רשימת המילים מאפס והתמודדות עם סוגיות לגבי הכתיב הנכון מצריכות ידע רב מחוץ לעולם הקוד והתכנות. אני התרשמתי!

דן ונדב – כל הכבוד!

מיפוי מוסדות חינוך המשתמשים בתוכנה חופשית

בשלושה ימים האחרונים אני עובד על מיפוי מוסדות חינוך המשתמשים בתוכנה חופשית במסגרת הויקי של עמותת המקור.

בשלב זה עיקר המיפוי הוא השימוש במערכות מודל (Moodle) ומדיה ויקי (MediaWiki) והוא מראה כניסה חזקה למערכת אלה במוסדות אקדמיים (אוניברסיטאות ומכללות). בנוסף, ניתן לראות שימוש גם במערכות דרופל, וורדפרס ו-phpBB לצרכים שונים.

למרות הרשימה המכובדת של מוסדות ושימושים בתוכנה חופשית, המיפוי נמצא מבחינתי רק בתחילת דרכו, ואשמח לכל עזרה מהקהילה בהרחבתו.

שני זוכים ב'קול קורא לפרויקטי קוד פתוח' 2010

איגוד האינטרנט הכריז על הזוכים בקול הקורא לפרוייקטי קוד פתוח לשנת 2010. הזוכה הראשון הוא פרוייקט התמיכה בעברית של מודל (Moodle). מדובר בפרוייקט המשך שמטרתו לוודא שהתמיכה בעברית תהיה קיימת גם בגרסה 2.0 בנוסף לגרסאות הקודמות. הזוכה השני הוא פרוייקט חדש להוספת תמיכה בעברית לתוכנת סקראץ' (Scratch) המהווה סביבת פיתוח לתוכנות מולטימדיה אינטראקטיביות במטרה ללמד ילדים עקרונות מתמטיים, תכנות ומחשבים דרך משחק.

פרוייקט המודל מבוצע על ידי צוות בהובלתו של פרופ' עמנואל גרינגרד מהמחלקה להנדסת תוכנה בשנקר – בי"ס גבוה להנדסה ולעיצוב. על פי הרשימה של אתרים שהצהירו באופן ציבורי על השימוש שלהם במודל (רשימת שנאספת ע"י פרוייקט מודל עצמו), ניתן לראות מספר רב של גופי חינוך בארץ:

  • אוניברסיטת ירושלים (קמפוס גבעת רם)
  • אוניברסיטת בן גוריון
  • אוניברסיטת תל אביב
  • הטכניון
  • בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים
  • המכללה האקדמית בית ברל
  • אורט ישראל
  • מכללת לוינסקי לחינוך
  • מכללת דוד ילין
  • עיריית אריאל
  • עריית פתח תקווה

ועוד רבים.

קטגוריות: Free Software in Israel תגיות: ,

מערכת מודל באוניברסיטה העברית

05/11/2009 8 תגובות

גיליתי היום שהאוניברסיטה העברית בירושלים מריצה כבר כמה סמסטרים מערכת מודל בכתובת http://moodle.huji.ac.il .

עוד יותר שמחתי לגלות שהם גם משתמשים בגרסה העברית שתורגמה ע"י אנשי שנקר. מביקור קצת באתר הפרוייקט העברי ("פרוייקט מגניב") נראה כי הפיתוח נמשך, והתוצרים האחרונים פורסמו לפני כ-3 חודשים.

נראה כי למרות עקשנותו של משרד החינוך לגבי תוכנה חופשית, גופים שונים ממשיכים לאמץ אותה עבור מטרות מגוונות.

קטגוריות: Free Software in Israel תגיות: ,

חדשות פרוייקט אופן אופיס העברי

24/10/2009 7 תגובות

במהלך חול המועד סוכות קיימתי פגישה עם יונתן בן אברהם מטק מערכות לגבי פרוייקט אופן אופיס העברי. הפגישה עסקה בתוכנית העבודה של הפרוייקט לשנת 2010. מעבר לרצון לעזור לפרוייקט, מטרתי בפגישות הללו הן לראות כיצד ניתן לערב את הקהילה בפרוייקט ולוודא כי תוצריו חוזרים לקהילת התוכנה החופשית ולאזרחי ישראל (כתוצאה מהמימון הממשלתי).

RSS
אתר אופן אופיס העברי מתחדש ב-RSS feed המאפשר למי שרוצה להתעדכן בקלות על החדש בפרוייקט.

תוכנית עבודה 2010
תוכנית העבודה לשנת 2010 הועברה למשרד האוצר לאישור. תוכנית זאת שמה דגש על השתלבות בפרוייקט העולמי, ושחרור גרסאות עבריות על פי הלו"ז הרשמי. השתלבות זאת הינה שינוי מהותי בדרך העבודה של הפרוייקט עד היום, ותיצור למעשה גרסה אופן אופיס נוספת הזמינה למשתמשי חלונות.

בשנה האחרונה הושם דגש רב על שילוב התיקונים בגרסה הבין לאומית, וכתוצאה מכך התמיכה שלה בעברית השתפרה רבות, אך היא עדיין מכילה בעיות ידועות. לעומת זאת, בגרסה העברית קיימים תיקונים שלא התקבלו לגרסה הבין לאומית מסיבות שונות, ועל כן התמיכה שלה בעברית היא טובה יותר. כמו שראינו בגרסה האחרונה – הוצאת גרסה נפרדת מאפשרת לטק מערכות חופש לשלב רכיבים שעדיין לא כלולים בגרסה הרשמי כמו תוסף ה-PDF Import.

יצירת גרסה עברית במסגרת הפרוייקט הבין לאומי, תאפשר לאנשי טק מערכות להתרכז בתמיכה העברית הקיימת בגרסה הבין לאומית במהלך הפיתוח שלה, במקום לנסות לתקן את הבעיות לאחר השחרור כתוצאה מעבודה על הגרסה העברית שלהם.

אומנם בהתחלה מדובר בוויתר כלשהו לגבי רמת התמיכה בעברית, אך מדובר בשינוי שיניב פירות לאורך הזמן וייצר גרסאות שהתמיכה שלהן בעברית תהיה חלק מובנה ולא תוספת בדיעבד. בשלב מסויים, הגרסה העברית של טק מערכות תהפוך למיותרת מאחר וכל התמיכה בה תהיה קיימת בגרסה הבין לאומית – יש לזכור כי זהו המצב האופטימלי והרצוי מבחינת המשתמשים.

סגנונות מסמך עם תמיכה ב-RTL
טק מערכות שחררו תוסף לאופן אופיס שיוצר גרסת RTL לכל הסגנונות במסמך מסויים, וכך מאפשר למשתמשים להשתמש בסגנונות של אופן אופיס בלי צורך לערוך אותם עבור עברית. באופן אישי, אני מכיר את זה בעיקר משימוש בסגנון הכותרות. פרטים על התוסף אפשר למצוא בהודעת השחרור של אלן ינגר מטק מערכות בפורום תפוז.

תרגום לעברית
בשנת 2009 נפתחה מערכת pootle לתרגום לעברית של ממשק העזרה של אופן אופיס. מטרת המערכת היא לאפשר לקהילה לתרגם חלק באופן אופיס שטק מערכות אינה מתכננת לתרגם.

כתוצאה מכמות המחרוזות הענקית, קשה לתרגם את כולן, ולמרות מאמצים של צוות המתנדבים, התרגום יצא חלקי – דבר שבשלב זה משאיר אותו לא שמיש. נדרש מאמץ נוסף כדי לסיימו למרות הקושי שבתרגום טקסט משולב HTML ולא טקסט "נקי".

עבור התרגום של ממשק המשתמש טק מערכות מתכננים לבצע הגהה מקצועית ואף תרגום מחדש בחלק מהמקרים. למרות זאת, ביקשתי מטק מערכות יש ישחררו לקהילה את קובצי ה-PO של ממשק המשתמש כדי לאפשר לקהילה לבצע חלק מהתרגומים בעצמה, גם אם מדובר בתיקוני שגיאות כתיב וכו'.

כדי להוריד מהצורך לנהל את הנושא אצל טק מערכות, התנדבתי אני לרכז את הנושא. אבקש מכל מי שיש לו תיקון הקשור לתרגום הממשק העברי לשלוח לי טלאי של קובץ ה-PO הרלוונטי.

קבצי ה-PO נוספו לאתר המראה עבור כל גרסה. גרסה 3.1.1 היא הראשונה שמכילה את קבצי ה-PO של הממשק העברי שלה.

פתרון לבעיית ביצועים בטעינת מילון עברי באופן אופיס

30/09/2009 4 תגובות

כאשר מתחילים לכתוב בעברית באופן אופיס (גרסאות 2 ו-3), התוכנה קופאת לזמן מסויים (בד"כ כמה שניות בודדות). מבדיקה שבוצעה בעבר, מדובר בקפיאה הנובעת מטעינת המילון העברי. הטעינה קוראת רק כאשר מתחילים לכתוב בעברית, ובודק האיות מזהה את השפה וטוען את המילון.

אלן ינגר מטק מערכות, כתב בפורום אופן אופיס בתפוז כי הוא מצא מעקף לעניין ע"י המרת המילון לקידוד UTF-8 במקום ISO-8859-8. מבדיקה שבוצעה ע"י מספר אנשים, המעקף אכן עובד, וזמן הטעינה מתקצר לפחות משניה. אלן פתח את באג 105490 כדי לתקן את המילון הזמין באתר אופן אופיס העולמי.

בדביאן (וכתוצאה מכך גם באובונטו), המילונים אינם בשימוש ע"י כל תוכנה בנפרד, אלא ברמת מערכת ההפעלה ולכן משותפים ע"י מספר תוכנות (Thunerbird לדוגמה). מבדיקה שעשיתי נראה כי החלפת הקידוד אינה משפיעה על שאר התוכנות. לפני שאעשה את השינוי בחבילות של דביאן, אני צריך לברר כמה דברים. עדכון בהמשך.

תוכנה חופשית במערכת החינוך

11/09/2009 3 תגובות

אהוד קינן קורא למשרד החינוך לשקול מחדש את נושא התוכנה החופשית במערכת החינוך לקראת סיום הסכם חותם עם מיקרוסופט. אני כמובן בעד, ומנסה לראות מה הקהילה יכולה לעזור כדי לקדם את הנושא.

דבר ראשון, צריך לזכור כי בחמש שנים האחרונות השתנו דברים מכמה בחינות. הראשונה היא שיש פחות תקציבים, ואולי דווקא תג המחיר של תוכנה חופשית יעזור כדי לשכנע את משרד החינוך להכניס תוכנה חופשית באופן פורמלי. זהו טיעון חלש יותר מאשר החופש של התוכנה ושהתוכנה מאפשרת, כמו גם היתרונות החינוכיים שלה, אבל אם זה יעבוד – אני לא אתלונן.

דבר שני – בחמש שנים האחרונות של ההסכם ראינו מספר מקומות שהוכיחו שיש ביקוש לתוכנה חופשית ושאפשר לעזור בעזרתה מהפכות ברמה המונוציפלית. זה לדעתי מראה כמה יש דרישה לתוכנות מחשב ולא תמיד מעניין איך ולמה. העיקר שאפשר יהיה להתאים אותן לצרכים של המערכת ושל התלמידים. תכונה שמוצרים קניינים לא ממש מצטיינים בו.

כאשר אני חושב על ההסכם עם מיקרוסופט, הדבר הראשון שעולה לי בראש הוא אופן אופיס, אבל דווקא אותו הייתי משאיר לסוף. יש כזה עושר לתוכנות חופשית, גם לפלטפורת windows שלא צריך להתווכח דווקא על מעבד התמלילים. מה עם דפדפנים שונים, תוכנות לעריכת קול, תוכנות עריכת תמונות, נגני וידאו, תכונות צריבה והרשימה עוד ארוכה.

לדעתי, הכיוון שאנחנו צריכים להציג הוא הדגש על נושא לימוד המיומניות המחשב, ולא דווקא מימוש זה או אחר. עלינו להראות כי יש מספר מימושים רב, ועל התלמידים לדעת לעבוד עם מגוון תוכנות תוך כדי מימוש המיומניות שהם רכשו. מערכת החינוך צריכה לחנך את התלמידים ולא לשרת אינטרסים של חברה זאת או אחרת וללמד אותם נישה טכנית כלשהי.

נקח דוגמה ממדעי המחשב – אפשר ללמד את עקרונות תכנות מונחה עצמים באמצעות C++, Java ו-C# (ועוד מיליון שפות), אך תלמיד שידע את העקרונות יוכל לעבור בין השפות בקלות לעומת תלמיד שלמד שפה ספציפית. כמובן, שאנחנו לא צריכים להגביל את עצמנו למדעי המחשב אלא לפרוץ את הגבולות, ולנצל גם תוכנות חופשיות בתחומי המדעים (אסטרונומיה, כימיה וכו'), מאגרים חופשיים בתחומים הומניים.

הלוואי ומחר כל משרד החינוך יעבור ללינוקס ותוכנה חופשית, אבל כדי לאפשר להם לחשוב בכלל בכיוון, צריך לאפשר להם לבצע תהליך (כנראה איטי) של הכנסה מדורגת של תוכנה חופשית. לראייתי, תפקידנו כקהילה שרוצה לקדם את התוכנה החופשית בארץ היא לבנות הצעה ראשונית לכזאת תוכנית כדי להבהיר שהדבר אפשרי. בפשטות, לאפשר למשרד החינוך לעשות את הצעד הראשון בכיוון של תוכנה חופשית.

אופן אופיס הוא בהחלט סמל המאבק, והכנסה שלו למערכת החינוך מהווה שינוי אדיר. אך עם כל העבודה שלנו, התמיכה בו בעברית אינה מושלמת. יש לזכור כי הוא מתאים לפחות ל-80% מהעבודה, אך אני צופה התנגדות גדולה על סמך ה-20% הנותרים. כמו כן, מעצמם מרכזיותו, תהיה התנגדות רבה להכנסתו למערכת (מצד משרד החינוך וגורמים מסחריים שונים). זאת הסיבה העיקרית שאני רוצה לנסות להכניס את אופן אופיס, אבל הוא לא חייב להיות עיקר ההצעה לגבי תוכנה חופשית במערכת החינוך.

לגבי ההסכם הנוכחי – יש לזכור כי הוא בסופו של דבר הסכם שמיועד לבתי ספר שיש להם מחשבים, ואינו רלוונטי לבתי ספר שאין להם מחשבים או יכולת לקנות כאלה. בעידן בו המחשוב בבתי הספר מתחדש בקצב איטי, גם מחשבים שנרכשו הינם איטיים וחלשים במושגים של מחשב ביתי עדכני. אפילו אם נצליח להכניס תוכנה חופשית כדי לנצל את מחשבים אלה, נצליח לעשות מהפכה במערכת החינוך.

מי שמעוניין לעזור (אולי גם לקחת על עצמו את ההובלה), מוזמן ליצור איתי קשר. אני מקווה לפרסם משהו ראשוני לאחר שיחה עם כמה אנשים בקהילה.

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.