אייל לוין ואני ישבנו היום להכין את הדוח הכספי של עמותת המקור לשנת 2008, וזאת כדי שנוכל להציג אותו בהקדם האפשרי באתר העמותה. צעד זה נדרש כדי לזמן את האספה הכללית, שבין השאר נדרשת לאשר את הדוח.
אני מקווה שנוכל לסיים את הדוח במהלך החודש הקרוב, ולנסות לזמן אספה בתחילת/אמצע נובמבר. ואולי, בפעם הראשונה בתולדות העמותה לאשר את הדוח לא ברגע האחרון.
האתגר לשנה הבאה, הוא הצגת הדוח בתחילת השנה (מרץ הכי מאוחר), בדומה למספר עמותות אחרות שיש לי קשר אליהן.
בתקופה האחרונה מגיעות אלי יותר ויותר בקשות להצטרף לפלאנט התוכנה החופשית. אני אשמח לראות שיותר ויותר אנשים רוצים להצטרף לקבוצה הזאת שחולקת את דיעותיה במקום מרכזי. כרגע יש כ-60 משתתפים, ואשמח לראות את המספר הזה ממשיך לגדול. פניות בנושא זה, ניתן לעשות לכתובת planet AT hamakor.org.il.
אני מזכיר כי הפלאנט פתוח בפני כל מי שכותב על תוכנה חופשית ונושאים דומים או קשורים. "החוקים" להצטרפות/כתיבה לא השתנו בשנה וחצי האחרונה…
במקביל, נפתח פלאנט נוסף שמיועד להכיל את *כל* הפוסטים של אנשי התוכנה החופשית, בכל נושא שהוא. הפלאנט עונה כרגע לכותרת "ריכוז פוסטים של חברי קהילת התוכנה החופשית" וזמין בכתובת http://blogs.hamakor.org.il .
הפלאנט החדש נמצא בניהולו של רם-און אגמון. כדי לפשט את חוקי ההצטרפות, נקבע כי כל מי שעומד בקריטריונים להצטרפות לפלאנט תוכנה חופשית, יוכל להצטרף לפלאנט החדש.
לסיום, טיפ קטן לחברי הפלאנט (או מי שרוצה להצטרף) – הפלאנט יודע לעבד טוב יותר feedים מסוג ATOM מאשר RSS. למה? שאלה טובה.
כאשר מתחילים לכתוב בעברית באופן אופיס (גרסאות 2 ו-3), התוכנה קופאת לזמן מסויים (בד"כ כמה שניות בודדות). מבדיקה שבוצעה בעבר, מדובר בקפיאה הנובעת מטעינת המילון העברי. הטעינה קוראת רק כאשר מתחילים לכתוב בעברית, ובודק האיות מזהה את השפה וטוען את המילון.
אלן ינגר מטק מערכות, כתב בפורום אופן אופיס בתפוז כי הוא מצא מעקף לעניין ע"י המרת המילון לקידוד UTF-8 במקום ISO-8859-8. מבדיקה שבוצעה ע"י מספר אנשים, המעקף אכן עובד, וזמן הטעינה מתקצר לפחות משניה. אלן פתח את באג 105490 כדי לתקן את המילון הזמין באתר אופן אופיס העולמי.
בדביאן (וכתוצאה מכך גם באובונטו), המילונים אינם בשימוש ע"י כל תוכנה בנפרד, אלא ברמת מערכת ההפעלה ולכן משותפים ע"י מספר תוכנות (Thunerbird לדוגמה). מבדיקה שעשיתי נראה כי החלפת הקידוד אינה משפיעה על שאר התוכנות. לפני שאעשה את השינוי בחבילות של דביאן, אני צריך לברר כמה דברים. עדכון בהמשך.
כלכליסט דיווחו השבוע על תגובה של משרד המשפטים האמריקאי לעסקה שגוגל מנסה לעשות עם גילדת הסופרים האמריקאים לגבי תוכנית סריקת הספרים שלה.
… אשר בנוסף להכשרת פעולותיה של גוגל בסריקת מיליוני ספרים, גם ישאיר ברשותה את הזכויות על ה-"ספרים היתומים", ספרים עליהם פגו זכויות היוצרים
דבר ראשון, אני שמח לראות כי גוף ממשלתי מראה דאגה לאינטרס הציבורי. אצל האמריקאים זה לא תמיד קיים (ע"ע הארכת תוקפם של זכויות היוצרים בחוק הידוע כחוק דיסני).
על פי הבנתי, המונח שלא מוזכר בכתבה הוא נחלת הכלל (public domain). ולא ברור לי איך משרד המשפטים יכול להתנגד לפעולות על תכנים בחומרים שאין עליהם זכויות יוצרים (גם אם הם יגבלו אח"כ בזכויות חדשות).
בדיוק כמו שגוגל עושה פרוייקט כזה, כל גוף אחר יכול (פרטי או מסחרי), ואין שום סיבה להגביל חברה זאת או אחרת. אני ממש לא אוהב את הרעיון, ובהחלט ניתן לקחת אותו לכיוונים לא חיוביים, אבל זאת לא סיבה לעצור אותם.
לדעתי הממשל היה צריך להרים פרוייקט שמטרתו שמירת האינטרס הציבורי ע"י הפיכת חומרי בנחלת הכלל לנגישים בפורמט דיגיטלי ולסגור את העניין. אם מתנדבים מסוגלים להרים את פרוייקט גוטנברג, אז הממשל בטח יכול. ולשם שינוי, זה גם יהיה ניצול טוב של כספי ציבור…
בהמשך לפעילויות דומות בעבר, אני רוצה להצביע על שני באגים של אופן אופיס שלדעתי כדאי להצביע עבורם.
באגים ישנים יותר שאני מצביע עבורם:
אתם מוזמנים להוסיף באגים נוספים שצריך להצביע עבורם.
בשקט בשקט, כשלושה שבועות לאחר השחרור של גרסה 3.1.1 מהפרוייקט הבן לאומי, טק מערכות משחררת את גרסה 3.1.1 בעברית. בנוסף לתיקונים שנוספו לגרסה הבין לאומית, הגרסה מכילה את היכולות הבאות שהינן יחודיות לגרסה העברית:
הגרסה החדשה זמינה להורדה מאתר המראה של אופן אופיס העברי.
שנה טובה ומתוקה לקוראיהבלוג והפלאנט. שתהיה לכם הרבה חירות (אישית, בתוכן ובתוכנה).
קפלן
בהמשך לשיפורים שנעשו לפני כחודש באתר המראה, אני שמח לפרסם עוד שיפור קטן, והוא חשיפת זמן העדכון האחרון לכולם. בספריה info תוכלו למצוא עבור כל אתר מראה שמתעדכן, קובץ המכיל את התאריך עדכון התקין האחרון שבוצע. אני מקווה בקרוב ליצור דף קצת יותר מסודר שיכיל את אותו מידע בצורה נעימה לעין.
לפני אוגוסט פינגווין הגשתי בקשה להפוך את אתר המראה של האיגוד לאתר המראה הרשמי של אובונטו בארץ, אך לצערי לוקח לחבר'ה באובונטו הרבה זמן להגיב ולכן אין חדש בנושא. מאוד רציתי להפתיע עם הודעה על הנושא באוגוסט פינגווין, אבל זה לא יצא. כל ההגדרות הטכניות בצד של איגוד האינטרנט כבר בוצעו מזמן…
בימים אלה אני מנסה לבדוק הקמה של שרת Rsync. מי שמעוניין בשירות כזה, מתבקש להשאיר תגובה לפוסט זה, כדי שאוכל "להוכיח" את הביקוש. מבחינתי, מעבר למשתמשי ג'נטו, מדובר במתן אפשרות לאתרי מראה נוספים בארץ להסתנכרן מולנו במקום מול אתרים בחו"ל. יעיל גם למי שרוצה להחזיק אתר מראה פרטי.
העדכון מהחודש שעבר הוכיח את עצמו, וכמות הסנכרונים שנכשלים ירדה משמעותית. מלבד מספר עומסים בשרתים בחו"ל, אין סנכרונים שנכשלים בגלל בעיות בצד של אתר המראה שלנו. עדכון לחלק מאתרי המראה, קיצרו את זמן הסנכרון, והאפשרויות שנוספו מאפשרות עקביות בחומר המוצע למשתמשים לאורך הסנכרון. בקיצור, השירות השתפר. מקווה שכולם מרגישים כך, ואם לא – אשמח לשמוע.
אהוד קינן קורא למשרד החינוך לשקול מחדש את נושא התוכנה החופשית במערכת החינוך לקראת סיום הסכם חותם עם מיקרוסופט. אני כמובן בעד, ומנסה לראות מה הקהילה יכולה לעזור כדי לקדם את הנושא.
דבר ראשון, צריך לזכור כי בחמש שנים האחרונות השתנו דברים מכמה בחינות. הראשונה היא שיש פחות תקציבים, ואולי דווקא תג המחיר של תוכנה חופשית יעזור כדי לשכנע את משרד החינוך להכניס תוכנה חופשית באופן פורמלי. זהו טיעון חלש יותר מאשר החופש של התוכנה ושהתוכנה מאפשרת, כמו גם היתרונות החינוכיים שלה, אבל אם זה יעבוד – אני לא אתלונן.
דבר שני – בחמש שנים האחרונות של ההסכם ראינו מספר מקומות שהוכיחו שיש ביקוש לתוכנה חופשית ושאפשר לעזור בעזרתה מהפכות ברמה המונוציפלית. זה לדעתי מראה כמה יש דרישה לתוכנות מחשב ולא תמיד מעניין איך ולמה. העיקר שאפשר יהיה להתאים אותן לצרכים של המערכת ושל התלמידים. תכונה שמוצרים קניינים לא ממש מצטיינים בו.
כאשר אני חושב על ההסכם עם מיקרוסופט, הדבר הראשון שעולה לי בראש הוא אופן אופיס, אבל דווקא אותו הייתי משאיר לסוף. יש כזה עושר לתוכנות חופשית, גם לפלטפורת windows שלא צריך להתווכח דווקא על מעבד התמלילים. מה עם דפדפנים שונים, תוכנות לעריכת קול, תוכנות עריכת תמונות, נגני וידאו, תכונות צריבה והרשימה עוד ארוכה.
לדעתי, הכיוון שאנחנו צריכים להציג הוא הדגש על נושא לימוד המיומניות המחשב, ולא דווקא מימוש זה או אחר. עלינו להראות כי יש מספר מימושים רב, ועל התלמידים לדעת לעבוד עם מגוון תוכנות תוך כדי מימוש המיומניות שהם רכשו. מערכת החינוך צריכה לחנך את התלמידים ולא לשרת אינטרסים של חברה זאת או אחרת וללמד אותם נישה טכנית כלשהי.
נקח דוגמה ממדעי המחשב – אפשר ללמד את עקרונות תכנות מונחה עצמים באמצעות C++, Java ו-C# (ועוד מיליון שפות), אך תלמיד שידע את העקרונות יוכל לעבור בין השפות בקלות לעומת תלמיד שלמד שפה ספציפית. כמובן, שאנחנו לא צריכים להגביל את עצמנו למדעי המחשב אלא לפרוץ את הגבולות, ולנצל גם תוכנות חופשיות בתחומי המדעים (אסטרונומיה, כימיה וכו'), מאגרים חופשיים בתחומים הומניים.
הלוואי ומחר כל משרד החינוך יעבור ללינוקס ותוכנה חופשית, אבל כדי לאפשר להם לחשוב בכלל בכיוון, צריך לאפשר להם לבצע תהליך (כנראה איטי) של הכנסה מדורגת של תוכנה חופשית. לראייתי, תפקידנו כקהילה שרוצה לקדם את התוכנה החופשית בארץ היא לבנות הצעה ראשונית לכזאת תוכנית כדי להבהיר שהדבר אפשרי. בפשטות, לאפשר למשרד החינוך לעשות את הצעד הראשון בכיוון של תוכנה חופשית.
אופן אופיס הוא בהחלט סמל המאבק, והכנסה שלו למערכת החינוך מהווה שינוי אדיר. אך עם כל העבודה שלנו, התמיכה בו בעברית אינה מושלמת. יש לזכור כי הוא מתאים לפחות ל-80% מהעבודה, אך אני צופה התנגדות גדולה על סמך ה-20% הנותרים. כמו כן, מעצמם מרכזיותו, תהיה התנגדות רבה להכנסתו למערכת (מצד משרד החינוך וגורמים מסחריים שונים). זאת הסיבה העיקרית שאני רוצה לנסות להכניס את אופן אופיס, אבל הוא לא חייב להיות עיקר ההצעה לגבי תוכנה חופשית במערכת החינוך.
לגבי ההסכם הנוכחי – יש לזכור כי הוא בסופו של דבר הסכם שמיועד לבתי ספר שיש להם מחשבים, ואינו רלוונטי לבתי ספר שאין להם מחשבים או יכולת לקנות כאלה. בעידן בו המחשוב בבתי הספר מתחדש בקצב איטי, גם מחשבים שנרכשו הינם איטיים וחלשים במושגים של מחשב ביתי עדכני. אפילו אם נצליח להכניס תוכנה חופשית כדי לנצל את מחשבים אלה, נצליח לעשות מהפכה במערכת החינוך.
מי שמעוניין לעזור (אולי גם לקחת על עצמו את ההובלה), מוזמן ליצור איתי קשר. אני מקווה לפרסם משהו ראשוני לאחר שיחה עם כמה אנשים בקהילה.
במסגרת סמינריון בנושא תקשורת ואבטחת מידע במחלקה ללימודי מידע, כתבתי עבודה על הצפנה בתוכנה חופשית. העבודה זמינה ברישיון CC-BY-SA 3.0.
במהלך העבודה הסברתי את עקרונות הצפנה (בלי מתמטיקה) תוך דגש על נושא של הצפנה א-סימטרית. לאחר מכן, סקרתי את המימושים והשימושים השונים הקיימים בתוכנה חופשית בנושא הצפנה.
בין השאר, העבודה מתארת את השימוש בהצפנה בנושא העלאת חבילות תוכנה לפרוייקט דביאן מצד חברי הפרוייקט ואימות החבילות המתבצע בזמן הורדת החבילות מצד המשתמשים. כמו כן, היא מפרטת אודות רכיביה של OpenSSH והתהליכי ההזדהות המתרחשים בה.
GPG והשימושים הרבים בו נסקרים בהרחבה בעבודה, כולל ממשקים כמו Enigmail ו-FireGPG ורעיונות להצפנת HTTP באמצעות GPG במקום SSL. מעבר לתוכנה, מתואר הרעיונות מאחורי רשתות אמון והדרכים בהם אנשי תוכנה חופשית בונים אותם. לבסוף, מוסברים העקרונות של SSL/TLS ושלושת המימושים בתוכנה חופשית הקיימים עבור התקן.
באופן אישי. העבודה סיפקה לי הזדמנות להעמיק בשני תחומים שמעניינים אותי (הצפנה ותוכנה חופשית). יצא לי לגלות למה חשוב לשלוח חתימות על מפתחות GPG במייל ולא להעלות אותן לשרת המפתחות, ללמוד איך עבוד OpenSSH, ללמוד שנטסקייפ המציאה את ה-SSL והמימוש המקורי שלה עדיין חי וקיים.
אשמח לקבל הארות והערות על העבודה.
Free Software Universe Planet FOSS-IL
