ארכיון

Archive for the ‘Free Software in Business’ Category

Knoppix להצלת מחשב

קיבלתי לידי מחשב נייד ישן של קרובי משפחה כדי לסדר בו תקלה בה כרטיס הרשת האלחוטי אינו מזוהה במערכת ההפעלה חלונות. לאחר מספר ניסיונות לשחק עם הדריברים, חיברתי את המחשב לרשת חוטית כדי לאפשר למנהל ההתקנים לבדוק לגבי דריברים באינטרנט. זה לא ממש עזר.

מאחר ומדובר במחשב ThinkPad, נכנסתי לאתר של IBM כדי לראות מה יש להם להציע מבחינת דריברים. הם מאוד מסודרים ויש עמוד מסודר עבור המחשב הרלוונטי, אבל הבעיה שהם משווקים את המחשב הזה אם יותר מ-5 כרטיסים אלחוטיים, כך שאין ברירה וצריך להמר.

אחרי מספר הימורים שלא ממש עזרו, החלטתי להפסיק לבזבז זמן וללכת על בטוח. הורדתי את הגרסה האחרונה של Knoppix וצרבתי לדיסק. אתחלתי את המחשב ובעזרת lspci ידעתי תוך דקות ספרות את סוג הכרטיס המדוייק. זה אפשר לי לחזור לחלונות ולהוריד את הדריבר הנכון כדי לגרום לכרטיס לעבוד.

מדהים אותי כמה שחלונות (XP במקרה הזה) לא מסוגלת לתת מידע שימושי בנושא חומרה כדי לאפשר למשתמש לפתור בעיות.

בזמן שעבדתי עם Knoppix, נפתח לי גם X. למרות שמדובר במחשב חלש, Compiz הפליא באפקטים והכל עבד מהר. כנראה שחתימת הזיכרון הנמוכה של לינוקס עושה את שלה על מחשב.

קטגוריות: Free Software in Business

Bye Bye Flash

קראתי השבוע בלינמגזין על כך שאדובי מפסיקה (זמנית?) את שחרור הגרסאות ללינוקס 64 ביט. קראתי והתעלמתי כי לא חשבתי על פרצות האבטחה שהתגלו לאחרונה בפלאש.

בדביאן עדכנו היום את החבילה flashplugin-nonfree שדואגת למשוך את הפלאש הלא חופשי מהאתר של אדובי ולהתקינו על המחשב. חלק מעדכון החבילה היא כמובן משיכת גרסת הפלאש העדכנית. מאחר ואני על לינוקס 64 ביט, במקום הגרסה שהיתה לי עם חורי אבטחה קיבלתי הודעה שאומרת לי שאדובי הפסיקה את התמיכה ושהחיים קשים. ההפניה לעמוד FlashPlayer בויקי של דביאן לא ממש עוזרת לבעיה, אם כי נותנת מידע קצת יותר מפורט על המצב.

כתגובה אוטומטית ניסיתי את gnash שאמור להיות תחליף, אך בנתיים הוא לא ממש מתמודד עם דברים כמו סרטים ב-youtube או הסטטיסטיקות של wordpress.com. אז נראה שלתקופה הקרובה אני חסר פלאש, אולי זה צעד חיובי לעולם ה-HTML5, WebM ועוד כל מיני חידושים.

סיכום כנס Open 2010

בשבוע שעבר התקיים כנס Open 2010 בתל אביב. ההרצאה הראשונה הוגדרה כ-"דברי ברכה לקהילת הקוד הפתוח בישראל", אך קהילה לא בדיוק תואמת להגדרה של רוב הנוכחים. מדובר בכנס מסחרי שמועבר ע"י חברות ועבור חברות. לא שזה רע שיהיו כנסי קוד פתוח עסקיים, אבל לפחות שמשהו מאופי הקהילה ומהעקרונות שמאחורי הריישון יהיו מובנים לאנשי הכנס.

מבחינתי, רוב ההרצאות לא דיברו אלי במיוחד. ההכרזה של מיקי איתן היתה חשיפה תקשורתית לפעילות שמתרחשת כבר זמן מה ע"י מספר חברים מהקהילה שלנו. כמובן שיש כאן גם לא מעט אינטרסים עסקיים, אבל כל מי שעוזר לממשלה להחליף תוכנה קניינית בתוכנה חופשית – יבורך.

את עיקר הכנס העברתי בהחלפת חיוכים עם אנשים מהקהילה שאני מכיר, וגם כמה חברות מסחריות שזאת הזדמנות לדבר עם הנציגים שלהם. להמשך היום תכנתי לעשות קצת דילוגים בין ההרצאות של המסלולים השונים, אך 5 דקות לאחר התחלת ההרצאה הראשונה דורון שלף אותי לטובת מישהו שרצה לדבר על שיתוף פעולה עם העמותה. משם כבר לא חזרתי להרצאות, ונשארתי בחוץ להמשיך שיחות (עם אנשים שהתחלפו כל הזמן) בענייני העמותה.

אחת השיחות הובילה לנושאי אוגוסט פינגווין ונותני החסות. תוצאות הדיון הוצגו לועד והתקבלה החלטה להרים דף לתורמים מסחריים לעמותה, כמו גם קריאה לחברות לתרום.

כך שמבחינתי הכנס היה בעיקר יום שיחות בנושאי עמותת המקור וקוד פתוח בממשלה. הגופים המסחריים כבר מזמן הבינו שקוד פתוח זה טוב, והשיחות עוברות להיבטים שונים של הנושא כגון שירותי תמיכה לתוכנות מסויימות (הרי חברה לא יכולה להתבסס על מתנדבים), או משהו הפתרון הכי טוב לבעיה מסויימת.

אני חושב שהעמותה צריכה לארגן כנס מסחרי לאנשים טכניים כדי לאפשר להם לדון על פתרונות קוד פתוח שונים בתוך הסביבה העסקית, אך ללא כל משחקי האגו של חסויות או שליטה בכנס.

טפסים מקוונים של ממשל זמין בלינוקס

לקראת האסיפה הקרובה של עמותת המקור, ניגשתי לאתר רשם העמותות במטרה למלא מספר טפסים הקשורים לדיווח השנתי של העמותה. על פי תקנות של רשם העמותות שנכנסו לתוקף בסוף 2009, יש למלא את הטפסים באתר הטפסים המקוונים, להדפיסם ולהגיש אותם חתומים.

לצורך המילוי, יש להתקין את תוכנת הטפסים, שהיא בפועל סרגל כלים לדפדפן. עוד לפני שנכנסתי לקישור שלהם, כבר ראיתי בדמיוני איך אני צריך ללכת לחפש מחשב עם חלונות ואקספלורר. בחוסר רצון נכנסתי לקישור, ולהפתעתי גיליתי שלוש אפשרויות: תוסף עבור אקספלורר על חלונות, תוסף עבור פיירפוקס על חלונות, תוסף עבור פיירפוקס על לינוקס. האמת, שבשלב זה הייתי מוכן להוריד את הכובע בפני אנשי ממשל זמין שסוף סוף מתייחסים לאנשים שאינם עובדים עם חלונות ו/או אקספלורר.

לאחר שהופתעתי לטובה, החלטתי לבדוק את העניין קצת יותר לעומק. התוספים מסופקים בפורמט xpi של מוזילה, שכולל את הקוד כדי להתחבר לדפדפן בתור סרגל כלים, ואת הקוד עצמו (קובץ dll/so בהתאם למערכת ההפעלה). התקנתי את התוסף, ולאחר אתחול הדפדפן הכל נראה תקין. מדובר בתוסף בשם AGToolBar בגרסה 1.6.0.8-8 מבית AGAT Software Solutions.

שמח שבנתיים הכל הולך חלק, חזרתי לאתר הטפסים של רשם החברות כדי למלא את הטופס. האייקון של אקספלורר ליד הטופס גם לי לתהות לגבי ההבנה של ההבדלים בין אקספלורר לאינטרנט, אך צריכים להמשיך. לחיצה על הטופס פתחה לי אותו בטאב חדש, כאשר על פי הטופס נראה שהתוכנה עובדת. בנוסף, הופיע לי סרגל הכלים החדש. שניה לאחר מכן, הופיעה לי הודעה שגיאה:

The AGForm's extension binary component isn't installed.
This means forms won't work correctly.

העמוד שהוצג לאחר הודעת השגיאה מציע להוריד את סרגל הכלים (הקישור מפנה לעמוד 404 שהקובץ לא נמצא). ובנוסף מציע להתקשר לקו תמיכה 24 שעות ביממה בטלפון 1-800-200-560. התקשרתי אליהם, וציינתי כי יש לי בעיה, ואני מניח שהיא קשורה לעובדה שאני מנסה למלא את הטופס עם פיירפוקס על לינוקס. התומכת ציינה בפני שאין כרגע תמיכה בלינוקס או בפיירפוקס והם תומכים באקספלורר על חלונות בלבד. היא כן ציינה כי הצוות שאמור לתמוך בעתיד בלינוקס נמצא בתהליך הכשרה, כך שאולי יש תקווה לעתיד.

אודה אם אנשים נוספים ינסו להתקין את התוסף ולמלא את אחד הטפסים על פי הקישורים בפוסט, כדי לנסות לאתר את הבעיה. אני מנסה להבין אם מדובר בבעיה בתוכנה עצמה ללא קשר לקונפיגורציה או שזה קשור למשהו אצלי. סביבת העבודה היא iceweasel 3.5.9 על דביאן unstable בארכיטקטורת x86_64.

Chromium בדביאן

על פי הודעתו של אחד מאנשי דביאן, נראה ש-Chromium, פרוייקט התוכנה החופשית שמאחורי Chrom של גוגל עומד להיכנס לענף ה-unstable בדביאן.

כמי שנמנע מהתנסות עם הדפדפן הקנייני של גוגל, אני אשמח לנסות את הדפדפן החופשי ולראות איך הוא בהשוואה לפיירפוקס. אני רק מקווה לא להתאכזב ולגלות שהבסיס הפתוח קטן בהרבה ממה שאני מצפה. אם כי ברור לי שיש הבדל גדול בין השניים.

רשימת נותני שירות בנושאי תוכנה חופשית

לקהילת דרופל הישראלית יש דף מיוחד עבור נותני שירות הקשורים למערכת. הרעיון מצא חן בעיני, ואני מנסה ליצור רשימה של נותי שירות בנושא תוכנה חופשית. מטרת הרשימה היא לעזור לגבש את הקהילה העסקית בארץ הנותנת שירותים הקשורים לתוכנה חופשית, כמו גם להקל על אנשים שצריכים שירותים בתחום.

רשימה ראשונית ניתן לראות בויקי של עמותת המקור, בעמוד "נותני שירות". כאשר כל אחד מוזמן להוסיף את עצמו לפי התבנית הקיימת, או לצור איתי קשר כדי שאוסיף אותו.

אני מקווה שהרשימה תגדל, ותאפשר להראות שקהילת התוכנה החופשית אינה רק מספר אנשים בודדים (או "משוגעים לדבר"), אלא גם עסקים שמהם ניתן לקבל שירותים שונים בתשלום. תהייה בעניין עולה בעיקר כאשר מדברים עם גופים גדולים שלא יכולים להסתמך על מתנדבים וצריכים גורם עסקי כלשהו.

מהצד השני, אני מקווה שהבלטה של רשימה שכזאת תעזור לאותם נותני שירות שירשמו ע"י חשיפה ללקוחות פוטנציאליים ואולי גם לשיתופי פעולה בין נותני שירות שונים.

נוקיה N900

חץ כתב השבוע על השקת הנוקיה N900, אבל אין מה לעשות, מבחינתי זאת פשוטה מכונה שמריצה דביאן.

Maemo is based on Debian GNU/Linux and draws much of its GUI, frameworks, and libraries from the GNOME project. It uses the Matchbox window manager, and the GTK-based Hildon as its GUI and application framework.

מאז השחרור של הגרסאות הקודמות (N800, N810) היו גם שינויים בדביאן, וגרסת ה-ARM שנוקיה מתבססת עליה (ARM בשיטת Little Endian במקום Big Endian) הפכה לפלטפורמה רשמית (armel) החל בגרסה 5.0. זה גם כולל תמיכה במכשירים אחרים שרצים על אותה פלטפורמה כמו Linksys NSLU2.

סה"כ נראה שחברת Arm עושה קמבק ובגדול עם כל הפלאפונים שמבוססים על התשתית שלה, ונראה שהם יודעים איך לוודא שימשיכו להשתמש בהם ע"י פניה לאנשי התוכנה החופשית ומפתחי לינוקס.

תמיכה רשמית בדביאן

יצא לי לראות היום מצגת של שירותי התמיכה של HP בלינוקס, לשמחתי הרבה, במצגת בעברית מבית HP ישראל הופיע, בנוסף ל-Redhat ו-Suse גם Debian בלי שום בושה (:

כך שסוף סוף מי שרוצה יכול לקנות מהם שירותי תמיכה מסודרים לעניין. זה כמובן מוריד את אחד הסיבות שאני שומע לגבי "למה לא דביאן" בטענה שאין מי שיתמוך. אז מעבר לכל אנשי הדביאן שנתנו עד היום שירותים, יש גם חברה גדולה שמוכנה לתת כאלה.

שימו לב שלא בדקתי את טיב השירותים ש-HP נותנת, כך שמלבד לחדש לכם, אני לא יכול לערוב לתמיכה. אני רק אגיד, שיש ל-HP מספר מפתחי דביאן באירופה ובארה"ב.

מוטיבציה לתרומה בלי תגמול כספי

דן אריאלי, כלכלן התנהגותי ודעתו על קוד פתוח (מתוך ראיון איתו באתר כלליסט):

איך אתה מסביר את הפריחה של עולם הקוד הפתוח? את האנשים שתורמים שעות בכתיבה לוויקיפדיה וביצירת תוכנות ומערכות הפעלה, בלי לבקש שום תגמול?

"המציאות מלאה באנומליות כאלה, שלא תואמות את הכלכלה הרציונלית. מתברר שאנשים עובדים טוב כמשלמים להם ועובדים טוב עוד יותר שלא משלמים להם בכלל. בוסים טועים כשהם חושבים שכסף משפיע על העובדים שלהם. חשובה הרבה יותר המשמעות בעבודה, הבעלות של העובדים עליה ועד כמה הם גאים במה שהם עושים. קוד פתוח נותן לאנשים משמעות. שמם קשור תמיד לעבודה שעשו – ואיש לא יכול לקחת להם את זה.

"ניסינו לבדוק מה הדרך הכי טובה לקבל מאנשים רעיונות יצירתיים. הצגנו בפניהם בעיה. ולקבוצה אחת אמרנו שנשלם כסף על כל רעיון לפתרון שיציעו, ולשנייה אמרנו שהם יקבלו כסף רק אם אנשים אחרים יבנו על בסיס הרעיונות שלהם פתרונות חדשים. הקבוצה השנייה חיסלה לנו את תקציב המחקר. הם ייצרו פי כמה רעיונות, והרעיונות שלהם היו טובים בהרבה. השילוב בין תגמול להערכה של אחרים יצרה מוטיבציה גדולה שהביאה תוצאות".

לשכה פתוחה – למה רק אחרי הפרישה?

עיתון דה מרקר מפרסם כי אהוד אולמרט משתמש בלשכה פתוחה, כלומר שרוב המחשוב שלה מבוסס על קוד פתוח.

זה נראה מעניין, רק שעולה אצלי השאלה – למה קוד פתוח באופן פרטי בלבד? למה לא היה ניסיון לבצע את החסכון בכספים במסגרת הממשלה? הרי יש כל כך הרבה מקומות שתוכנה חופשית יכולה לעשות שינוי מהותי.

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.