אני זקוק למתנדב אחד או שניים שיעזרו לי בעדכון רשימות אתרי המראה ובעיקר מעקב אחרי אתרי המראה שאינם של המקור או איגוד האינטרנט (באלה אני יודע מה יש). חלק מהאתרים הוסיפו תכנים, חלקם הפסיקו לעדכן ויש גם כאלה שאינם פעילים יותר.
העזרה מתחלקת לשני חלקים – הראשונה היא בדיקה מה מופיע ברשימות ומה השתנה באתרים והשניה היא עדכון ה-HTML של עמודי המראה באתר המקור ואיגוד האינטרנט.
מתנדבים מוזמנים לפנות אלי במייל או להשאיר תגובה כאן.
תודה מראש.
מצאתי את הידיעה הבאה בכלכליסט:
אחד מאבני הריחיים סביב המחקר המדעי היא העובדה שמחקרים חשובים מתפרסמים בכתבי עת יקרים מאוד, ושכתבי העת הללו נוהגים, כמסורת וכאמצעי קיום, לשמור לעצמם את הזכויות על המאמרים. המשמעות היא שמי שרוצה לקבל גישה למחקר המדעי המתקדם ביותר צריך להיפרד מכמות נאה של מרשרשים. לא כל אחד יכול, וסוד גלוי הוא שהספריות האוניברסיטאיות בישראל, למשל, משקיעות פחות ופחות בכתבי עת, בדיוק בגלל נושא המחיר.
חבר הפרופסורים של MIT, המכון הטכנולוגי הנחשב של מסצ'וסטס, קיבל החלטה מהפכנית בנושא בשבוע שעבר. מעתה, כל פרסום של חבר ב-MIT יהיה פתוח לציבור, וחברי פקולטה שירצו לפרסם מאמרים בכתב עת "סגור", יצטרכו לקבל אישור מיוחד לכך. MIT שומרת לעצמה את הזכויות על המאמרים של חבריה, והיא תפתח אותם לציבור ללא תשלום.
בהצהרה שהוכנה על ידי MIT נאמר שעד כה, תעשיית המאמרים התנהלה באופן שבו המו"לים היו בעלי הכוח ולכותבים היה מעט מאד כוח. הפרופסורים של MIT, בעצם, הקימו איגוד לשמירה על זכויות היוצרים שלהם – ושינו את מאזן הכוחות. MIT מייצרת הרבה מאוד תוכן שכתבי עת מדעיים ירצו לפרסם – ועכשיו הם יצטרכו לעשות זאת בתנאיה-שלה. כולם, חוץ מהמו"לים, מנצחים.
אז לא מדובר בתוכן חופשי לחלוטין עם רישיון מתאים, אבל גישה חופשית זה כבר צעד מעניין מאוד בכיוון הנכון. למדקדקים – ההחלטה נכנסת לתוקף באופן מיידי ותעבור בקרה בעוד 5 שנים.
באותו עניין, מוזכר גם שארגון הבריאות של ארה"ב דורש החל מ-2009 כי כל המחקרים שהוא ממן (כלומר מכספי הציבור) יזכו בגישה חופשית. הסיבה העיקרית היא שהם מאמינים כי המחקרים ישפיעו באופן הכי רחב כתוצאה מפרסום שלהם, ואין כמו גישה חופשית כדי לאפשר לאנשים לקרוא את המאמר.
הלוואי והרעיון יאומץ גם בארץ (באוניברסיטאות ובגופי הממשלה)…
תקופה ארוכה שהפלאנט נקרא planet foss-il, וזה בעיקר מאחר והוא קשור לתוכנה חופשית ולא רק ללינוקס. אך למרות זאת הוא מופיע בכתובת planet.linux.org.il. שם יפה, אבל עדיין לא השם הרשמי.
לאחרונה רכשתי מטק מערכות את הדומיין foss.org.il, ומהיום ניתן לגלוש לכתובת http://planet.foss.org.il
תהנו (:
נ.ב.
הדומיין מפנה לעמותת המקור, אם למישהו יש שימושים נוספים שהוא רוצה לעשות – שיצור קשר.
נראה כי השיטות של פיתוח משותף בסגנון קוד פתוח ותוכנה חופשית משפיעים גם על תחומים שלא חשבנו עליהם.
"מעבר לכך, הלוויין מפותח במתכונת של קוד פתוח ובכך מביא בשורה מהפכנית לתעשיית החלל העולמית. העמותה פותחת את מפרטי הלוויין בפני כל גוף המעוניין בכך, על-מנת ליצור קהילה שיתופית בדומה לקהילת הקוד הפתוח אשר יצרה מהפיכה בתעשיית התוכנה. היא גם מאפשרת לחובבי רדיו מכל העולם להשתלב במערך קליטת נתוני הטלמטריה ומעמידה אותו לרשותם כתחנת ממסר גלובלית."
[...]
"נושא מרתק וייחודי ללוויין הישראלי, הוא הרעיון של לוויין קוד פתוח (Open Source). עד היום פעלה תעשיית החלל תחת כללים נוקשים של סודיות. מלבד בפרוייקטים מדעיים מובהקים, כל גוף או חברה נוהגים לשמור את קלפיהם הטכנולוגיים קרוב מאוד לחזה. הם מספקים ללקוחות צד שלישי רכיבים, פלטפורמות או שירותים, אבל לא משתפים אותם בידע שהביא לפיתוחם.
עמותת INSA החליטה לשנות את הכללים. היא מפרסמת באתר האינטרנט שלה את המידע הטכני של מבנה הלוויין, עקרונות הפעולה, השיקולים הטכניים ואת המידע אודות האלגוריתמים. "אנחנו מאמינים שגישת הקוד הפתוח מאפשרת לשתף פעולה בין גורמים רבים, ותביא בסופו של דבר להצמחת תעשיית שירותים חדשה לחלוטין", מסביר טמיר."
הכתבה המלאה באתר הידען תחת הכותרת "לוויין קוד פתוח".
ארגון השימושיות הישראלי, מארגן מפגש (הרצאה+פאנל), במסגרת הלימודים זכיתי להצצה לחלק מהסרטונים שיוצגו בפאנל של אמיר דותן ואמורים להוות את הבסיס לדיון. יש שם מספר טכנולוגיות מאוד מעניינות, שלפחות אחת מהן הייתי מאוד שמח לראות כתוכנה חופשית.
הטכנולוגיה המדוברת מאפשרת עיצוב מחדש של טפסים כדי שיותאמו למוגבלויות השונות של המשתמש, ובעיקר עבור בעיות מוטוריות שונות. התוכנה יודעת לארגן מחדש את הטפסים כדי להקל על המשתמשים להשתמש בטופס. לפעמים מדובר בהגדלת חלק מהרשימות, פריסה שונה של הכפתורים ועוד. אני מקווה להשיג את הסרטון המדובר כדי להדגים לכולם את הנושא.
באחת ההפסקות היום לא הצלחתי להוריד את החיוך מהפרצוף, שתי שורות ממני התנהלה מלחמת הפצות בין שני אנשים. הדיון היה בין אובונטו לפדורה, כאשר מדובר על מה עדיף למשתמשת שעושה הגירה מ-windows.
האמת שממש לא איכפת לי מהתוצאה (כי דביאן זה הכי טוב), העיקר לשמוע אנשים באוניברסיטה שזה מעניין אותם. תענוג.
נ.ב
אותה סטודנטית גם טרחה לשאול אם אתר שנכתב בהתבסס על Silverlight יעבוד ב-Firefox. התשובה (בפועל) הוא שכן, אבל התוסף לדפדפן (על חלונות) קצת צולע. החלטתי שלא להתקין אותו על הלינוקס לצורך הבדיקה.
אחותי התלוננה היום כי היא לא מצליחה לפתוח קבצי PDF, וש-IE קורס בזמן ניסיון להוריד את Adobe Acrobat Reader. נכנסתי לראות בעצמי, וראיתי שנפח ההורדה של התוכנה קפץ ל-40 מגה, וזה עוד אחרי שמורידים את התוספות. מה לעזאזל יש שם שדורש 40 מגה?
מסתדר שהדפדפן אכן עושה בעיות, ולא ממש היה לי או לה זמן להתעמק בזה. הפתרון? הורדה של Sumatra PDF, קורא PDF לחלונות ששוקל טיפה יותר ממגה. יעשה עבורכם את העבודה עם רוב המסמכים הנפוצים בפורמט PDF.
תהנו.
את העדפות שלי לגבי תוכנה חופשית על גבי windows אפשר לראות בפוסט:
Can everything except windows can be free software?
לפני כחודש כתבתי כי קיבלתי אישור לכתוב עבודה בנושא רישיונות תוכן חופשי. היום סיימתי לכתוב על העבודה שמתקמדת ברישיונות ה-GFDL ומשפחת רישיונות ה-CC.
במהל העבודה הכרתי את הרישיונות יותר לעומק, בדקתי מה חדש ב-GFDL 1.3 ונודע לי כי עמותת ויקימדיה שוקלת לעבור לרישיון CC. כמו כן, נתקלתי ברישיון התיעוד של FreeBSD והבנתי במה הוא שונה משאר הרישיונות. כמו כן העבודה היוותה לי הזדמנות מצויינת להבין מה זה בדיוק copyleft מושג שעד היום הכרתי, אך לא ידעתי להגדיר במלואו.
העבודה זמינה תחת רישיון CC-BY-SA 3.0 וזמינה להורדה הקישור הזה: comparison of open content licenses.pdf. קריאה מהנה, ואשמח לשמוע הערות ותוספות.
לפני כחצי שנה שאלתי אם צריך תיעוד על Apache בעברית, והתשובות שקיבלתי היו חיוביות. אז היום פניתי לי קצת זמן כדי לפרסם את המדריך בנושא. המדריך נכתב על סביבת RHEL 4 והחלטתי לא להיכנס להבדלים שבין ההפצות השונות (ובעיקר דביאן).
אשמח לקבל הערות ותוספות למדריך, ששוחרר ברישיון ה-GFDL.
Free Software Universe Planet FOSS-IL
